פסק-דין בתיק ע' 1209/12

הנשיא אל"ם נ' בנישו:

לפנינו ערעור נגד הרשעת המערער וחומרת העונש שהוטל עליו. ערעור זה נולד בנסיבות חריגות במקצת עליהן נעמוד מיד.

רקע עובדתי

ביום 20.2.05, הרשיע בית המשפט הצבאי בשומרון את המערער בשורה של עבירות ביטחוניות לאחר שמיעת הוכחות. בו ביום, גזר את עונשו ל-17 שנות מאסר לריצוי בפועל, זאת, ללא שהגיש הסנגור, עורך דין רפי מסאלחה, סיכומים לעניין ההרשעה למרות דחיות חוזרות ונשנות שניתנו לו לצורך הגשת סיכומים.

בית משפט זה דן בערעור ההגנה על פסק הדין (ע' איו"ש 1355/05), וקבע כי התיק יוחזר לבית משפט קמא לדיון החל משלב סיכומי ההגנה, זאת משום שלא היה מקום לפגוע בזכותו של המערער אך מהטעם שסנגורו לא עמד בחובתו להגיש סיכומים.

לאחר שהוחזר התיק לערכאה קמא, הוגשו סיכומים מטעם הסנגוריה וביום 29.11.05 ניתנה הכרעת דין חדשה, בה הורשע המבקש בשנית. בגין הרשעה זו הושתו עליו 17 שנות מאסר לריצוי בפועל.

ביום 25.1.06 הגיש הסנגור דאז, עורך דין מסאלחה, ערעור נגד פסק הדין. ניסיונות לתאם מועד דיון עם הסנגור עלו בתוהו. בלית ברירה, נקבע מועד לדיון על ידי בית משפט זה ללא תיאום עם הסנגור. בקשתו של הסנגור לדחיית מועד זה נדחתה. במועד הדיון לא התייצב הסנגור, אלא שלח עורך דין אחר מטעמו, אשר לא היה ערוך לטעון בתיק וביקש את דחייתו. בית המשפט דחה בקשה זו, אך קיבל את הצעת הסנגור, עורך דין מסאלחה, מפי עורך הדין שהתייצב, לאפשר לו להגיש סיכומים בכתב תוך 10 ימים, תחת דיון בעל פה. יחד עם זאת, הבהיר בית המשפט, באותו מעמד, כי אם לא יוגשו הסיכומים במועד, הערעור יימחק. לאחר חלוף המועד שנקבע להגשת הסיכומים ומספר ימים נוספים, ובהעדר סיכומים מטעם הסנגוריה, הורה בית משפט זה על מחיקת הערעור (ראה ע' 1214/06).

חלפו להן כחמש שנים, וביום 11.12.11, הוגשה בקשת המערער, באמצעות ב"כ החדשה, עו"ד בן נתן, לחידוש דיון בערעורו (ב"ש 2048/11). בקשה זו התקבלה תוך שנקבע כי ערעורו של המבקש נמחק מבלי שהתקיים בו דיון לגופו של עניין ולנוכח התנהלותו הרשלנית של בא כוחו, אולם אין להעניש את המבקש על חטאי בא כוחו דאז, במיוחד שעה שעסקינן במי שנשפט לעונש מאסר ממושך מאד. מכאן נקבע כי יש מקום לאפשר בחינה מחודשת של טענותיו נגד הרשעתו ונגד גזר דינו, זאת למרות החריגה מעיקרון סופיות הדיון.

בהתאם להחלטה זו, הגישה הסנגוריה את נימוקיה לערעור הנוכחי ואף נשמעו טיעוני הצדדים.

כתב האישום

ערעור זה מופנה כאמור, נגד הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט קמא בעניינו של המערער.

כתב האישום בבית משפט קמא ייחס למערער את העבירות הבאות:

1.       ירי לעבר אדם- בכך שבחודש פברואר לשנת 2001, ביצע המערער, יחד עם אחרים, ירי לעבר ג'יפ של כוחות הביטחון;

2.       החזקת כלי ירייה- בכך שבמספר מועדים בשנים 2001 ו- 2002, החזיק המערער מטעני צינור, M16 ואקדח;

3.       סחר בציוד מלחמתי- בכך שבמהלך שנת 2002, מכר המערער לאחר רובה קלצ'ניקוב ושתי מחסניות;

4.       ירי לעבר אדם- בכך שבחודש מרץ לשנת 2002, במשך ארבעה ימים וביחד עם אחרים, ניהל המערער קרבות ירי לעבר כוחות הביטחון;

5.       חברות בהתאחדות בלתי מותרת- בכך שהחל מחודש אפריל לשנת 2002 ועד למעצרו, היה המערער חבר בארגון "גדודי חללי אל אקצא";

6.       ייצור חומרי חבלה- בכך שבחודש ספטמבר לשנת 2002, ריסק המערער קרח והעבירK לאחרים שעסקו בייצור מטעני חבלה, ובכך שבחודש נובמבר לשנת 2002 ביקש המערער מאחר גלון חמצן והפנהו לאדם שברשותו חומר זה;

7.       ירי לעבר אדם- בכך שבתחילת שנת 2003, יצא המערער בשלוש הזדמנויות, יחד עם אחרים, על מנת לבצע ירי לעבר כוחות צה"ל.