פסק-דין בתיק ע' 1164/08

השופט סא"ל צ' לקח :

המערער הורשע בכתב אישום מתוקן שכלל תשע עבירות שונות, ובהן חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ירי לעבר אדם, קשירת קשר לירי לעבר אדם, מתן מקלט, ייצור פצצה, הנחת פצצה וקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה.

המערער הצטרף לארגון גדודי חללי אלאקצא בראשית שנת 2004, ונמנה על שורות חולייה צבאית של הארגון. במסגרת זו יצא המערער פעמיים לבצע ירי לעבר כוחות הביטחון, ואף תכנן לבצע פיגוע ירי נוסף.

בדצמבר 2005 פנה אליו איימן טשטוש וביקש כי יסדר עבורו בית נטוש. המערער הסכים ופרץ למפעל נטוש. איימן טשטוש הזמין פעיל נוסף, והכין עימו כ-10 ק"ג חומר נפץ. הנאשם הכניס יחד עם איימן טשטוש את חומר הנפץ לתוך דלי והעבירוהו לביתו של הפעיל הנוסף.

המערער ייצר בשנת 2006 מטען חבלה, ולאחר מכן העבירו לאחד בשם מחמוד שיחה על מנת שיניחו ויפעילו כלפי כוחות הביטחון. המטען הונח אולם התפוצץ בטרם עת. המערער הגיע למקום הפיצוץ ואסף את חוטי החשמל והמצבר שהיו מחוברים למטען.

בנוסף, היה המערער קשור בתכנון לביצוע פיגוע התאבדות, שכן הוא התבקש על ידי איימן טשטוש לאתר מחבל מתאבד, ואכן איתר מחבל מתאבד, וקישר בינו לבין מי שרצה להוציא את פיגוע ההתאבדות לפועל. הקשר נקטע בעקבות מעצרו של המחבל המתאבד המיועד.

בעקבות הודאתו בכתב האישום המתוקן נגזר עליו עונש של 13 שנות מאסר בפועל, וכן 3 שנות מאסר על תנאי.

ב"כ המערער טען כי בית משפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, ולא נתן דעתו לכך שהמערער החל בחברותו בארגון גדודי חללי אלאקצא תמורת שכר, ולא התחשב בחלקו המינורי יחסית בביצוע המעשים. הסניגור הפנה אף לעונשם של שותפיו של המערער לחלק מן העבירות, וציין כי על אלה נגזרו עונשים קלים יותר, באופן המצדיק הקלה גם בעניינו של המערער.

התביעה ביקשה לדחות את הערעור, וציינה כי מעשיו של המערער הינם חמורים, ומצדיקים את העונש שנגזר עליו בערכאה הראשונה.

מעשיו של המערער הינם חמורים. המערער נטל חלק באופן שיטתי ולאורך זמן בביצוע עבירות שונות שמהותן פגיעה בחיי אדם. העובדה כי ערב עצמו הן באירועי ירי, הן בהכנת חומרי נפץ בכמות גדולה, והן באיתור מחבל מתאבד מעידים על מסוכנות רבה.

המערער מסר לנו כי ביצע את שביצע תמורת כסף, בשל מצוקה כלכלית בה היה נתון. אף אם ניתן היה לקבל טענה זו במידת מה באשר לעצם הצטרפותו לארגון גדודי חללי אלקצא, אין בכך כדי להסביר את חלקו בביצוע המעשים החמורים הנוספים, שנועדו לפגוע בחיי אדם. אנו מתקשים לקבל את הטענה כי המערער הכין חומרי נפץ ואיתר מחבל מתאבד אך ורק בשל כך שקיבל תשלום של מספר מאות שקלים בחודש. ואם הדברים נכונים, הרי הם מעידים על מסוכנות רבה הנובעת מהמערער שכן מי לידינו יתקע שאם יקבל הצעה ליטול חלק בעתיד בפעילות מסוכנת תמורת סכום כסף לא משמעותי, יימנע מלעשות כן.

בחנו את עניינם של שותפיו של המערער. שניים מהם, רידא נאצר ועבד טקטוק נשפטו ל-9 ו-8 שנות מאסר בהתאמה, בגין חלקם בעבירות בהן נטלו חלק עם המערער. יש לומר כי שני אלה הורשעו במספר עבירות קטן יותר מזה שהורשע המערער וחומרת כתבי האישום נגדם הייתה קטנה יותר, באופן המצדיק יצירת פער עונשי בינם לבין המערער.

שני שותפים נוספים, מחמוד שיחה ואיימן טשטוש נשפטו ל-36 ו-30 חודשי מאסר בהתאמה. כתבי האישום נגדם כוללים פרטים מעטים, ואינם מתייחסים לכל המעשים המופיעים בעניינו של המערער בהם לכאורה גם הם נטלו חלק.

אנו סבורים כי כתבי האישום בעניינם של שני שותפים אלה משפיעים, בהעדר הסבר מניח את הדעת לפער בינם לבין כתב האישום בעניינו של המערער, גם על העונש אותו יש להשית על המערער. בייחוד נכונים הדברים ביחס לאיימן טשטוש, שעל פי כתב האישום בו הורשע המערער נטל חלק דומיננטי ומשמעותי יותר מהמערער בהכנת 10 ק"ג חומר נפץ, והוא זה שפנה אל המערער וביקש ממנו לאתר מחבל מתאבד. פרטים אלה, כאמור, כלל אינם מופיעים בכתב האישום בעניינו של איימן טשטוש, ולא קיבלנו מהתביעה כל הסבר באשר לכך.

אך בשל הפער הלא מוסבר בין כתבי האישום של איימן טשטוש ומחמוד שיחה לבין כתב האישום בעניינו של המערער, מצאנו כי יש להקל בעונשו, ולקרבו במידת מה לעונשם של שני השותפים האחרים אותם ציינו, רידא נצאר ועבד טקטוק. נעיר, כי העונש שנגזר על המערער הינו עונש המצוי במתחם הענישה הראויה, ואם מצאנו לנכון להתערב בו במידת מה, הרי הדבר נובע מהפער הלא מוסבר בינו לבין שניים מהשותפים האחרים.

לפיכך החלטנו לקבל את הערעור ולהעמיד את עונשו של המערער על 11 שנות מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי כפי שנגזר עליו בערכאה הראשונה.

השופט אל"ם י' מינא :

אני מסכים.

השופט סא"ל י' רזניק :