פסק-דין בתיק וע 9043/08

1.         המנוחים קלרה ומנחם גלרנטר ז"ל היו הבעלים המשותפים של זכויות בדירה ברח' חובבי ציון 32 חדרה, המסומנת כחלקה 272 בגוש 10035 (להלן: הדירה הנ"ל).

            המנוח מנחם גלרנטר ז"ל נפטר ב- 2.7.05 והמנוחה קלרה גלרנטר ז"ל נפטרה ב- 22.12.07.

            ב- 2.4.08 ניתן צו ירושה לגבי עזבון המנוחה המצהיר כי העוררים, שהם ילדיהם של המנוחים הנ"ל, יורשים כל אחד את מחצית עזבונה.

            ב- 5.5.08 ניתן צו ירושה לגבי עזבון המנוח המצהיר, כי אשתו המנוחה ירשה את מחצית עזבונות וכל אחד מהעוררים ירש רבע עזבונו.

2.         ב- 28.11.07 הוגשו למשיב הצהרות של המנוחה והעוררים. המנוחה הצהירה כי ב- 21.11.07 מכרה ללא תמורה לעוררים בחלקים שווים את כל זכויותיה בדירה הנ"ל. כל אחד מהעוררים הצהיר כי קיבל את מחצית עזבונה של אמם בדירה הנ"ל (נספחים א' ו- ב' לכתב הערר). ביולי 2008 נרשמה הדירה הנ"ל בפנקס המקרקעין בשם העוררים.

3.         במכתב מה- 25.12.07 הודיע ב"כ העוררים למשיב כי: " עקב פטירתה של הגב' קלרה גלרנטר, הרי שהעברה ללא תמורה נשוא השומה שבנדון מבוטלת ואינה עוד ניתנת למימוש, שכן השתנו הנסיבות, כפי שהובהר ואין עוד כל אפשרות לעשות להשלים המתנה אשר עתידה היתה להינתן..." (נספח ד' לכתב הערר).

            המשיב דחה את הבקשה לביטול עסקת המתנה והשגה על כך נדחתה בהחלטה של המשיב שעליה נסב הערר שלפנינו.

            השאלה להכרעה היא, אם הזכויות בדירה הנ"ל הוקנו לעוררים מכוח צווי הירושה שאז זכאים הם לפטור ממס רכישה על פי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן: החוק הנ"ל), או מכוח המתנה שהעניקה להם אמם המנוחה החייבת במס רכישה.

4.         מתצהירה של המנוחה עולה, כי העבירה בתאריך ה- 21.11.07 את זכויותיה בדירה הנ"ל לעוררים ללא תמורה. העוררים מאשרים בתצהיריהם כי אמם המנוחה העבירה להם בתאריך הנ"ל את זכויותיה בדירה הנ"ל ללא תמורה. על עסקת מתנה חל חוק המתנה תשכ"ח-1968 הקובע בסעיף 2 כי "המתנה נגמרה בהקניית דבר המתנה על ידי נותן המתנה למקבל תוך הסכמה בינהם שהדבר ניתן במתנה".

            מתצהירי המנוחה להעוררים עולה קיומו של הסכם מתנה ביניהם, בין המנוחה הנותנת המתנה להעוררים כמקבליה, אך הוכחה ללא טענה כי העוררים הודיעו לאמם המנוחה תוך זמן סביר לאחר שנודע להם על מתן המתנה שאינם מסכימים לקבלה.

מתצהיריהם עולה, כי הסכימו למתנה וקבלוה, אין כל ראייה כי המנוחה חזרה בה מהתחייבותה למתן המתנה ולא הוכח קיומו של פגם כלשהו המבטל את המתנה.

5.         כשמדובר במתנה שהיא זכויות במקרקעין, המתנה אינה עוברת למקבלי המתנה אלא על-ידי רישום בפנקס המקרקעין. כל עוד לא נרשמו היא בגדר התחייבות למתן המתנה, המנוחה שהתחייבה במתן הדירה הנ"ל במתנה לעוררים נפטרה לפני גמר ההקנייה, מבלי שההקנייה נרשמה בפנקס במקרקעין. אין כל הוכחה כי המנוחה שינתה את דעתה וזרה בה מהתחייבותה למתן המתנה. נובע מכאן שבעת פטירתה של המנוחה הייתה שרירה וקיימת התחייבותה להקנות את זכויותיה בדירה הנ"ל לעוררים.

            נפסק בע"א 11/75 ועד הישיבות נ'  אברהם מיכאלי עו"ד ואח' פס"ד ל(1) ע' 639 בע' 643 כי, החזרה ממתן מתנה על פי סעיף 5(ב) לחוק המתנה "... היא זכות אישות הבאה להבטיח " מקום חרטה" וגם זאת רק אם מקבל המתנה לא שינה בינתיים את מצבו בהסתמך על ההתחייבות. כל זה נוגע לתחום הפרטי של הנותן השמור לו עצמו בלבד, וממילא אינה עוברת זכות אישית זו לא למנהלי עזבונו ולא ליורשיו" על מנהלי עזבון שמונו לבצוע צוואה החובה לבצע את רצון המנוח כפי שבא לידי ביטוי לפני מותו בלי שחזר בו עד ליום מותו.(ראה ע"א 157/85 פלדמן (שדה) ואח' נ. שדה פס"ד מג(1) ע' 170 בע' 175, ע"א 2215/00 גורי ינ. דנגורי פס"ד נו(ד) ע' 932 בע' 942).

            מפסק דין זה עולה בבירור, כי לנותן המתנה הכוח להעניק מתנה והכוח לחזור בו ממנה. הם מהווים ביטוי לרצונו האישי של נותן המתנה וכוח זה אינו יכול לעבור בירושה. נותן המתנה שנפטר אינו יכולה לחזור בו ואין מי שיכול לעשות זאת במקומו, כמו שנאמר בע"א 2215/00 הנ"ל "... שאם הנותן נפטר הופכת התחייבותו לבלתי הדירה..." ואין אפשרות לבטלה.

6.         במקרה של ביטול עסקת מכר או מתנה השאלה הראשונה היא אם ניתן לבטל את העסקה, שאלה זו מוכרעת בהתאם למבחן הדין הכללי. היה וייקבע לפי הדין הכללי כי עסקה ניתנת לביטול והצדדים מבקשים את ביטולה, יחולו מבחני העזר שנקבעו בהלכה לביטול על פי החוק הנ"ל, כפי שנקבעו בע"א 304/85 מנהל מס שבח נ. זמר פס"ד וא(4) ע' 826 בע' 884. והיה וההתחייבות למתן מתנה היא בלתי הדירה ואין אפשרות לבטלה לפי הדין הכללי, חל מצב זה גם לצורך החוק הנ"ל לאור הגישה הרווחת שיש לפרש את הוראות החוק הנ"ל בהרמוניה עם הדין הכללי.

            התוצאה היא שעל פי העובדות שבפנינו, יש לקבוע כי העוררים רכשו את הזכויות בדירה הנ"ל  מכוח המתנה שהעניקה להם אמם המנוחה.

7.         אנו מחליטים לדחות את הערר ומתירים את העוררים יחד ולחוד לשלם למשיב את הוצאות הערר ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום ד' באלול , תשס"ח (בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.