פסק-דין בתיק וע 6054/06

1.                   בפנינו ערר על החלטת המשיב בהשגה שהגישה העוררת שפרטיה יתבררו בהמשך.

2.                   העוררת היא עמותה שמטרותיה הן:

1.       חינוך נוער דתי.

2.       קיום וניהול כל פעולה חינוכית ומקצועית.

3.       הקמה וניהול מוסדות חינוך מקצועיים - דתיים.

כמפורט בסעיף 3 לתקנותיה (נספח 3 לכתב הערר) לשם ביצוע המטרות הנ"ל, הוסמכה העוררת, בין היתר, בתקנותיה, בסעיף 4(ח):

"לבנות, לקנות לחכור להשכיר לרכוש בחליפין ובכל אופן אחר מקרקעין ומטלטלין הדרושים למטרות העמותה ולהקים עליהם בתי ספר ומוסדות חינוך" (ראו גם סעיף 4(יג) לתקנות).

3.                   ב- 20/07/2005 נכרת חוזה מכר לפיו רכשה העוררת זכויות בעלות בחלקת קרקע מס' 2 בגוש 16749 ששטחה הרשום 67,629 מ"ר הנמצאת במושב בלפוריה (להלן: "החלקה הנ"ל") (נספח ב' לכתב הערר) רכישת החלקה הנ"ל נעשתה על פי החלטת ועדת העוררת בישיבתה מיום 27/10/2004, "על מנת לפעול להתאמת הקרקע והכשרתה לבנית מוסדות חינוך ובתי ספר על פי מטרות העמותה" (נספח ג' לכתב הערר).

ב- 01/08/2005 הוגשה למשיב על ידי הצדדים  לחוזה המכר הצהרה בה ביקשה העוררת פטור מתשלום מס רכישה על פי תקנה 9 לתקנות מס רכישה. המשיב שם רכישה זו לפי מיטב השפיטה "מאחר ולא ברור השימוש בנכס. בשלב זה לא אושרה תקנה 9" (ראה נספח 9 לכתב הערר). העוררת השיגה על החלטה זו אך השגתה נדחתה על ידי המשיב מהטעמים הבאים:

1.       לא הוכח שימוש במישרין למטרות העמותה בנכס הנרכש.

2.       לא הוגש טופס בקשה (6120) להקלה במס רכישה.

על החלטה זו נסב הערר שבפנינו.

לאחר מתן החלטת המשיב הוגשה לו ב- 23/07/2006 בקשה להקלה במס רכישה למוסד ציבורי (טופס 6120) בגין עסקה זהו. במכתבו מה- 19/07/2006 (נספח 13) הסביר ב"כ העוררת כי לא ניתן היה באותה עת לקבל את הטופס במשרד המשיב בתל-אביב והוא איתרו במשרד המשיב ברחובות.

ב"כ המשיב לא חזרה על טעם זה בסיכומיה שבכתב.

4.                   תקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (מס רכישה) תשל"ה-1974 (להלן: "התקנות הנ"ל") קובעת לאמור:

"מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק יהיה פטור ממס רכישה לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד".

ולפי תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון) תשמ"ב-1982 החיוב במס רכישה על פי תקנה 9 הנ"ל הוא בשעור 0.5%.

השאלה שבמחלוקת היא אם עלה בידי העוררת הטוענת להקלה במס רכישה להוכיח כי נתמלאו התנאים המזכים אותה בהקלה זו.

אין מחלוקת כי העוררת היא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) תשל"ג-1963 (להלן: "החוק הנ"ל") והמחלוקת נסבה בשאה אם היה על המשיב להשתכנע בראיות שהוגשו בפניו כי החלקה הנ"ל תשמש בעתיד למטרות העוררת במישרין בלבד.