פסק-דין בתיק וע 2046/01

1.         זה ערר על החלטת המשיב מיום 26.6.2001, לפיה העוררים אינם זכאים לפטור ממס במכירת זכויותיהם במקרקעין, לפי סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), התשנ"ג-1963 (להלן - " החוק"), ועל סכום ההוצאות שהותר בניכוי לפי סעיף 39 לחוק.

2.         לפי הסכמה דיונית שהגישו הצדדים, והועדה אישרה אותה ביום 18.6.2002, סיכמו הצדדים בשאלת הפטור ממס שבח, ורק אם החלטת הועדה לענין הזכאות לפטור תהיה בשלילה, תדון הועדה בשאלת ההוצאות, שהעוררים טוענים שיש לנכותן בגדר סעיף 39 לחוק.

3.         ועדת הערר דחתה, בהחלטתה מיום 10.2.2004 את הערר, בכל הנוגע לזכאות לפטור, ונותרה לדיון שאלת ההכרה בהוצאות לניכוי, ובין היתר סוגיות הפסד הון, כטענת העוררים.

רקע ועובדות מוסכמות

3.         בשלב הראשון של הדיון, הודיעו בעלי הדין לועדה על עובדות מוסכמות אלה:

א.         הדירה, נשוא הערר, היא "דירת מגורים מזכה" כמשמעותה בחוק;

ב.         הדירה נמכרה ביום 9.7.2000;

ג.          בבעלות העורר 2 (להלן - " העורר"), היה עד ליום 18.1.1999 חלק קטן מ-25% (3/16) מבנין שבו דירות מגורים (חלקי דירות). חלקו של העורר בבנין הועבר לאחיו, ללא תמורה, במועד האמור. מוסכם, כי להעברה האמורה ניתן פטור לפי סעיף 62 לחוק.

4.         דירת המגורים של העוררים, נמכרה, כאמור, ביום 9.7.2000, על ידי כונס נכסים, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד העוררים, בשל ערבותו של העורר לחובות אחיו, ציון, בשותפות שביניהם.

5.         עקב מכירת הדירה, בהליך האמור, הוצאה לעוררים שומת מס שבח.

6.         העוררים השיבו, ביום 30.1.2001, על השומה.

7.         המשיב קיבל את השגת העוררים, בחלקה, ותיקן את סכום המס הנדרש.

8.         המשיב לא ראה להכיר בהוצאות, שהעוררים טענו כי הם הוציאו עבור שיפוץ הדירה, כפי שנפרט להלן, לבד מסכום של 6,000 ש"ח:

א.         ההוצאות של השיפוצים, כטענת העוררים, לא נכללו בהצהרת ההון, שהגיש העורר ביום 26.1.1994, לרשויות מס הכנסה, המתייחס ליום 31.12.1992.

ב.         הדרישה להצהרה על השקעות בשיפוצים מתייחסת לסכום העולה על
6,000ש"ח.

ג.          שכרו של מתווך לא הוכר בניכוי, הן ברכישת הדירה והן במכירתה.

ד.         שכר טרחת עורך דין ברכישת הדירה, לא הוכר בניכוי.

ה.         דמי פינוי, שהם, למעשה, עלות ההובלה של חפצי העוררים, לא הוכרו בניכוי, אף הם.

ו.          לענין קיזוז הפסדי הון, לפי סעיף 48ב(א)(1) לחוק, קבע המשיב שזהו ענין לפקיד השומה, ומשא המציאו העוררים אישור מפקיד השומה שלפיו יש להפחית מסכום השבח כל סכום שהוא בגין קיזוז הפסדים, אין להתיר קיזוז הפסדים מן השבח.