פסק-דין בתיק וע 1369/03

לפנינו ערר שעניינו בקשתם של  העוררים לקבל פטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963  (להלן - החוק), אשר נדחתה ע"י המשיב.

העובדות

1.     ביום 12.6.2000 מכרו העוררים דירת מגורים, בגינה קבלו העוררים פטור ממס כ"דירת מגורים מזכה",  על פי סעיף 49ב (1) לחוק (ראו חוזה מכירה  מ/4).

2.     לעוררת 2 היה חלק (1/72) בדירת מגורים אותו קיבלה בירושה. ביום 27.2.01 נמכרה הדירה הנ"ל ע"י מנהל העיזבון (ראו - מ/3) (להלן - דירת הירושה).

3.     ביום 3.9.02  מכרו העוררים את דירת המגורים נשוא הערר ובגין מכירתה ביקשו פטור מלא ממס על פי סעיף 49ב(2) לחוק  (ראו - מ/2).

4.     בדיקה שערך המשיב העלתה, אי התאמה בין כתובת הנכס לבין הגוש והחלקה המפורטים על גבי ההצהרה ועל גבי הסכם המכר. מאידך נמצא כי בגוש ובחלקה הנ"ל קיים משרד שבבעלותם של העוררים.

5.      ביום 24.2.03 דרש המשיב מב"כ העוררים להמציא מסמכים נוספים שיסבירו את אי ההתאמות והדגיש כי במידה ולא יומצאו המסמכים עד ליום 4.3.03 תקבע שומה על פי שיקול דעתו והמידע המצוי בידו (ראו - נספח ב' לערר), ומשלא  נתקבלו הבהרות הוציא המשיב שומה לפי מיטב השפיטה.

6.      ביום 18.5.03 הגישו העוררים השגה, וביום 16.9.03 החליט המשיב לדחותה. בהחלטתו ציין המשיב: "מכיוון שלא ברורה מהות הנכס הנמכר מיקומו וזיהוי הגוש והחלקה, לא מצאתי מקום לתיקון השומה וזאת עד להוכחת מהות הנכס ע"י נסח רישום, ביקור במקום". בהחלטתו הדגיש המשיב, כי פניות אין  ספור בעניין להגיש את הפרטים עלו בתוהו (ראו - החלטה מ/6).

7.     במועד כלשהו, המציאו העוררים למשיב,  פרטים נוספים. ברם, המשיב, לא לנכון להוציא שומה מתקנת וללא הנמקה הותיר את  ההחלטה בהשגה בעינה.

8.     ביום 20.11.03 הוגש הערר שבפנינו. בכתב הערר הלינו העוררים  על החלטת בהשגה.

9.     ביום 27.9.06 שיגרה ב"כ המשיב מכתב אל ב"כ העוררים, בו הבהירה, כי  מבדיקת נתונים שהיו בפני המשיב, נמצא כי העוררים אינם זכאים לפטור ממס וזאת משני טעמים. הטעם הראשון,התייחס לפטור על פי סעיף 49ב(1), לחוק. לא נעסוק בטעם זה שאיננו רלוונטי לענייננו, כעולה מסיכומי הצדדים וגם מהטעם, שסעד כזה לא נתבקש. אשר לטעם השני, נאמר:

                  "2. לא קמה זכאות לפטור גם מכוח סעיף 49ב(2) וזאת משום שחלק                  מדירת מגורים הקטן מ- 25% אשר היה בבעלות העוררים בתקופת                ארבע השנים שקדמו למכירת  הדירה ואשר נמכר לפני המכירה                                  הנדונה, הינו בגדר דירת מגורים נוספת לעניין הפטור ממס על פי                   סעיף 49ב(2) לחוק האמור. האמור לעיל נכון, ללא קשר לשאלה האם                 הדירה שחלקם של העוררים בה קטן מ- 25% נמכרה בפטור או לאו.              ..."

יודגש, כי מהנמקת המשיב לעיל, לא ניתן להבין את המועד בו נערכה הבדיקה שבעקבותיה נתגלו העובדות החדשות.

10. ביום 27.2.01 נמכרה דירת מגורים שירשה העוררת 2 ביחד עם יורשים נוספים. חלקה של העוררת 2 היה 1/72, הדירה נמכרה ע"י מנהל העיזבון ללא פטור ממס (להלן - דירת הירושה). עובדת קיומה של דירת הירושה ומועד מכירתה לא גילו העוררים והיא נתגלתה אגב בדיקה שערך המשיב.   

המחלוקת

המחלוקת העיקרית בערר זה, סבה סביב השאלה, האם, בנסיבות המקרה שלפנינו,    קמה לעוררים זכות ליהנות מפטור ממס, בגין מכירת הדירה נשוא הערר מכוח סעיף 49ב(2) לחוק . בנוסף למחלוקת זו עורר ב"כ העוררים טענות דיוניות שאתייחס אליהן בהמשך.

.

טענות ב"כ בעלי הדין בתמצית

טענות העוררים