- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק וע 1358/03
|
ו"ע בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
1358-03
11.9.2006 |
|
בפני : 1. קיי בלנש (בדימוס) יו"ר הועדה 2. עינת ריזברג-שושני עו"ד - חברה 3. עמנואל סלע עו"ד - חבר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מושליאן אייל |
: המוסד לביטוח לאומי |
| פסק-דין | |
הערר
זהו ערר על החלטת הרשות המאשרת כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל - 1970 (להלן: "החוק"), לפיה נדחתה תביעתו של מר אייל מושליאן (להלן: "העורר") להכיר בו כנפגע פעולת איבה כמשמעותו בחוק.
עיקרי הנסיבות לפי גירסת העורר
בתאריך 4/11/02 שהה העורר בקניון ערים בכפר סבא, בסמוך למחבל מתאבד אשר פוצץ עצמו באותו המקום. ("פעולת האיבה"; "הפיגוע" "האירוע")
העורר פונה לבי"ח רבין בפתח תקוה שם אובחן כסובל, בין היתר, מסממני תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) כאבי אזניים, וטנטון. העורר שוחרר לביתו להמשך מעקב וטיפול רפואי, בין היתר במסגרות פסיכיאטריות ומעקבי שמיעה.
העורר אובחן כנפגע פוסט-טראומטי בגין האירוע והינו ממשיך ועובר טיפולים נפשיים הנמשכים למן האירוע ועד למועד הגשת הערר, ועד בכלל.
העורר פנה למשיבה בתביעה להכיר בו כנפגע איבה במשמעות החוק אך תביעתו נדחתה, ומכאן הערר שיוחד לטענה של פגיעה בתחום הנפשי.
תמצית טענות העורר
בכתב הערר המקורי טען העורר כי יש להכיר בו כנפגע איבה מאחר ופעולת האיבה גרמה לפגיעה במצבו הנפשי. בהמשך, ועל סמך הערת המשיבה בדבר חומר רפואי המלמד על ההיסטוריה הרפואית של העורר בתחום הנפשי, שונה קו הערר לתביעה בגין החמרה במצב הבריאותי (ולא גרימה כנטען בכתב הערעור המקורי).
העורר טוען כי חוות-דעתה של המומחית מטעם הוועדה תומכת בטענותיו ולפיכך יש להכיר בו כנפגע איבה ולהעביר את המשך הטיפול לועדות הרפואיות אשר ידונו בנכותו אם וככל שקיימת בעקבות ההחמרה במצבו.
תמצית טענות המשיבה
המשיבה אינה חולקת על קיומו של האירוע אולם טוענת שלעורר עבר עשיר בתחום הנפשי. העורר לא שירת בצה"ל על רקע נפשי וכן העורר אובחן כסובל מ PTSD בגין תאונת דרכים בשנת 1996 והיה בטיפול נפשי לאורך השנים.
המשיבה טוענת שחוות דעת המומחית מטעם הועדה אינה תומכת בטענתו של העורר, יש בה יותר מרמזים באשר לתיאטרליות בהתנהגותו של העורר, הגזמה בתיאורים ואף התחזות ובסיכומו של דבר קובעת שהפיגוע לא הביא להחמרה במצבו הנפשי של העורר.
לסיכום טוענת המשיבה שהעורר לא הרים את הנטל המוטל עליו ויש לדחות את הערר.
הבהרה לגבי סמכות הועדה
בין השאר טוען ב"כ העורר לעניין סמכות הוועדה והיקף עיסוקה בשאלות רפואיות. לטענת העורר, בנסיבות תיק זה על הועדה להכיר בעורר כנפגע איבה ולהעביר את המשך הטיפול לועדות הרפואיות.
אין לקבל טענה זו.
במספר מקרים שנדונו בעבר הובהרה מסגרת סמכותה של הועדה, וההפניה שמפנה העורר לפסקי הדין ע"ש 1110/02 עמליה שזיפי, ע"ש 1059/02 יוחנן עג'מי אין בה תרומה לענייננו. הובהר ונפסק בעבר (ע"ש 1020/02 מלי קצב שאושר בבג"ץ 10954/03 מלי קצב נ' ועדת העררים מתאריך 2/9/2004) שהחלטה בעניין היותו של אדם "נפגע איבה", לרבות שאלת הקשר הסיבתי היא שאלה משולבת של רפואה ומשפט והיא בסמכות הועדה, הועדה רשאית להעזר במומחה רפואי, ואין לומר שסמכותה של הועדה מסתכמת אך ורק בקביעת זיקתו הפיזית של הטוען לפגיעה לזירת האירוע.
חוו"ד המומחה הרפואי
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
