פסק-דין בתיק וע 1340/03

דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין, חבר:

א.         רקע עובדתי

1.         ביום 25.10.02 מכרו העוררים את זכויותיהם במקרקעין נשוא הערר.

2.         מועדי רכישת המקרקעין לצרכי חישוב השבח הינם שנת 1933 לגבי 40% מהמקרקעין ויום 24.3.59 לגבי 60% הנותרים במקרקעין.

3.       בהתאם לסעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - "החוק"), שיעורי מס השבח בהם חבים העוררים הינם 12% לגבי 40% מהמקרקעין ו-23% לגבי 60% מהמקרקעין.

ב.         השאלה שבמחלוקת

לטענת העוררים זכאים הם להנחת מס בשיעור של 20%, מכח סעיף 48א1(א)(1) לחוק. פועל יוצא, כך לשיטת העוררים, חבים הם במס שבח בגין מכירת המקרקעין בשיעורים של 9.6% לגבי 40% מהמקרקעין ו-18.4% לגבי 60% מהמקרקעין.

מנגד, לדידו של המשיב, אין העוררים זכאים להנות מהנחת המס המנויה בסעיף הנ"ל, היות ומקרה דנא נכלל בחריגים המנויים בו.

לפיכך, סלע המחלוקת בערר דנן, סובב סביב השאלה האם מכירת מקרקעין החבה במס שבח בשיעורים המנויים בסעיף 48א(ד) לחוק המיסוי נכללת במסגרת החריגים כאמור, השוללים את הפחתת שיעור מס השבח, בהתאם לסעיף 48א1(א) לחוק המיסוי אם לאו.

שני הצדדים מתמקדים באשר לפרשנות הראויה של התיבה "שיעור מס מופחת" אשר בס"ק (ג) של סעיף 48א1 לחוק המיסוי.

ג.           טענות העורר (בתמצית)

1.   תיקון 50 בא לעולם בעקבות המלצותיה של הועדה לרפורמה במיסוי מקרקעין, אשר מונתה במטרה לגבש המלצות לעריכת תיקונים מקיפים בחוק.

2.   פרשנות חוק המיסוי מתבצעת במסגרת הגישה התכליתית, המבקשת לפרש את לשון החוק והמונחים שבו, תוך התחקות אחר תכליתו.

3.   ס"ק (ג) הינו בבחינת החריג לכלל הקבוע בס"ק (א) ו-(ב) של סעיף 48א - מתן הנחה למוכרי זכויות במקרקעין בתקופה הקובעת.

4.   שיעורי המס הקבועים בס"ק 48א(ד) של חוק המיסוי, אינם דנים בהפחתה של שיעור המס ככל הנוגע למוכרי זכויות במקרקעין שנרכשו לפני 1961, אלא קובעים מדרגת מס מסוימת, הנבדלת מן המדרגות האחרות הקבועות ביתרת סעיפיו הקטנים של סעיף 48א.

5.   בדיקת ההסטוריה החקיקתית תומכת במסקנות העוררים.

6.   בדיקת התכליות האוביקטיבית והסוביקטיבית של תיקון 50 מאשרת את מסקנת העוררים.

7.       מכח עקרונות הצדק והשיוויון יש לקבל את פרשנות העוררים.

ד.          טענות המשיב (בתמצית)