פסק-דין בתיק וע 1180/06

רקע עובדתי:

1.         העוררים ירשו זכויות במקרקעין שמאוחר יותר נכללו בתחום תב"ע 1750 שפורסמה למתן תוקף ביום 18.12.1994 (להלן - "תב"ע ישנה").

2.         החלקות נשוא עררים אלה היו ידועים כמגרשים 3 ו-8 לפי התב"ע הישנה.

3.         ביום 14.11.2002 פורסמה למתן תוקף תב"ע חדשה - 1750א, החלה בין היתר גם על המגרשים הנ"ל (להלן - "התב"ע החדשה").

4.         התב"ע החדשה שינתה את התב"ע הישנה והגדילה את זכויות הבנייה.

5.         ביום 8 פברואר 2004 נרשמה בפנקסי המקרקעין חלוקה מחדש לגבי המתחם כולו ומספרי המגרשים שונו באופן שמגרש 3 ידוע מאותו יום כחלקה 719 בגוש 6108 ואילו מגרש 8 ידוע מאותו יום כחלקה 724 בגוש 6108.

6.         ביום 24.3.2005 מכרו העוררים את זכויותיהם בחלקה 719 הנ"ל.

7.         ביום 14.10.2005 מכרו העוררים את זכויותיהם בחלקה 724 הנ"ל.

8.         לשומות העצמיות צורפו חוות דעת של אינג' יוסף זרניצקי, שמאי מקרקעין, אשר קבע את שוויים ליום 7.11.2001.

9.         בשני התיקים נחתמו בין הצדדים הסכמי שומה ובו צמצמו את המחלוקת שבין העוררים למשיב לסוגיה משפטית אחת ויחידה.

השאלה השנויה במחלוקת

במחלוקת נשארה הסוגיה המשפטית שהינה החישוב הלינארי .

העוררים טוענים כי מאחר ורובו המוחלט של השבח הריאלי נוצר לאחר "יום התחילה" (7 נוב 2001) לא חלה בעניינם הנוסחה הלינארית שבסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין.

המשיב סבור כי בכל מקרה לשון החוק מחייבת יישום של הנוסחה הלינארית ואין כל מקום לפרשנות אחרת.

שיעור המס עד למועד התחילה הינו 49% ואילו שיעור המס לאחר יום זה הינו 25% בלבד.

תמצית סיכומי העוררים:

1.         בסעיף 47 לחוק המיסוי נקבעו הגדרות על פיהן יעשה הייחוס של חלק השבח לפני ואחרי "יום התחילה" (7 נוב' 2001) בהתאם ליחס תקופות ההחזקה בקרקע וקביעת זו יצרה נוסחה מתימטית לפיצול השבח באופן לינארי.