חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק וע 1142/03

: | גרסת הדפסה
ו"ע
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1142-03
27.6.2005
בפני :
1. קיי בלנש (בדימוס) יו"ר הועדה
2. עמנואל סלע עו"ד - חבר
3. גדעון נתיב עו"ד - חבר


- נגד -
:
זיני
:
ביטוח לאומי
פסק-דין

1.         העוררת בת 58 שנים, נשואה ואם ל- 3 ילדים בוגרים היתה נוכחת ביום 10.2.2002 בארוע שהוכר כפעולת איבה. הדבר היה בעיר באר שבע, עיר מגוריה, כאשר היא חיכתה ברכבה יחד בנה לבעלה. מחבלים התחילו לירות לכל עבר. היא השתטחה בתוך הרכב על ריצפתו, כאשר בנה לופת בראשה ומטה אותו למטה. היא אף ראתה את המחבל בזוית עיניה. תיאור זה אנחנו מוצאים בחוות דעתו של הפרופ' משה קוטלר מומחה בפסיכיאטריה שהתמנה מומחה מטעם בית המשפט.

2.         העוררת ובנה עזבו את הרכב כאשר עדין נשמעו יריות. חיילים הכניסו אותה לבסיס צה"ל. היא טוענת כי היא סובלת מאז הארוע מסיוטים וחזיונות חוזרים של הארוע. הרשות המאשרת, לאחר שהיא בדקה את העוררת החליטה כי תסמיני החרדה שיש לה לעוררת מקורם בשני ארועים קודמים בחייה, ושאין להם קשר לארוע החבלני בו היא נכחה.

3.         הארועים אליהם מתייחסת הרשות המאשרת הם: פגיעה בתאונת דרכים בשנת 1998. לא זו בלבד שהיא נחבלה בידה השמאלית אלא שהיא מאשרת שבעקבות תאונה זו היתה לה טראומה נפשית שהתבטאה גם אז בנדודי שינה ופחים, ותסמינים אלה נמשכו כשנתיים כשבמשך אותה תקופה היא קיבלה טיפול במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה - תרופות הרגעה ושיחות. באותה תקופה העוררת היתה גם טרודה במשבר נפשי שעבר בנה, שבעטיו הוא היה מאושפז ביחידה לאישפוז יום של המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה.

4.         בעברה הרפואי ישנם רשומים עוד בשנות ה- 80' של המאה שעברה המעידים על הפרעה בתחום הנפשי, שם נרשמו למשל ממצאים של חרדה ודיכאון בשנת 1984, וכנ"ל בשנת 1986. בשנת 1995 העוררת טופלה בתרופות הרגעה בגין המשבר הנפשי בו היה שרוי בנה.

5.         ביחס לארוע נשוא תיק זה, לטענתה של העוררת היא סובלת מסיוטים וחזיונות חוזרים של הארוע. היא נכנסת לחרדה בכל פעם שישנם איזכורים של ארועי טרור או סימנים חיצוניים של ארועים כאלה, כגון יללת רכב פינוי, התקהלות וגו'. מאז הפיגוע היא נוטלת תכשירים פסיכוטרופיים העוזרים לה בעיקר לשינה, אך אינן מחזירות לה את מצב הרוח הירוד והיעדר שמחת החיים. היא גם טוענת לירידה בזכרון ואי יכולת להתרכז.

6.         פרופ' קוטלר בחוות דעתו מעריך שבגין אירוע הטרור מיום 10.2.2002 העוררת סובלת מ- ptsd תגובתי שבעקבותיו היא מקבלת טיפול פסיכולוגי  cbtותרופתי ללא הטבה משמעותית. הוא הגיע למסקנה כי אירוע הטרור האמור הביא להחמרה במצבה הנפשי שהיה ממילא דחוק גם לפניו. על רקע האישיות ההיסטריונית של העוררת ונטייתה להגיב למצבי דחק בדפוסי דיכאון וחרדה וגם על רקע מצבה הבתר-חבלתי שנגרם לה בתאונה הדרכים משנת 1998. כל אלה היו לדעתו גורמי סיכון מובהקים לפיתוח תגובה נפשית נוכח חוויה טראומטית חדשה. פרופ' קוטלר אף הגיע למסקנה כי הנכות הנפשית הקודמת של העוררת מוערכת ב- 10%, ואילו הנכות הנפשית החדשה והנוספת המתייחסת לתגובה הפוסט טראומטית הטיפוסית בעקבות חשיפתה לארוע החבלני בחודש פברואר 2002, אף היא מוערכת ב- 10%.

7.         הרשות המאשרת איננה מסכימה למסקנות של פרופ' קוטלר. היא הגישה לו רשימה של שאלות הבהרה והמומחה מטעם בית המשפט השיב על השאלות אחת לאחת. אנחנו מבקשים להתייחס לשני ממצאים מרכזיים שבחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה:

א.         המומחה מטעם בית המשפט לקח בחשבון את הרקע הנפשי ודפוסי האישיות הבעייתיים של העוררת בבואו להעריך אם האירוע החבלני אכן גרם לה לעוררת נכות נוספת. הוא עונה בסעיפים 7 ו-8 כי כל הרקע הקודם של העוררת נלקח בחשבון, וכי הוא ידע אפילו לחלק את אחוזי הנכות בין העבר לבין המצב שלאחר האירוע.

ב.         המומחה נשאל כיצד מתיישב הממצא של הפרעה בתר חבלתית עם מצב של דיכאון משני, והוא עונה בסעיף 4 לתשובותיו כי מרבית החולים הסובלים מההפרעה האמורה מפתחים לאורך הזמן דיכאון כזה. גם האישיות ההיסטריונית של העוררת נלקח על ידו בחשבון.

8.         אנחנו מבקשים לצטט את ע"א 1156/92 סגל נ' סגל (לא פורסם), שם אמרה כב' השופטת שטרסברג-כהן בקשר לחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט כי אם אין בחוות הדעת מסקנות אשר אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון לאחר עיון בחוות הדעת ובראיות האחרות שלפניו, בית המשפט לא יטה להתערב במסקנותיו של המומחה. בע"א 589/89 שרה רקוביצקי נ' יאיר יעקובוב ואח', פ"ד מ"ז(1) עמ' 726 נאמר כי כאשר ישנו נזק מאוחר שגורם לנכות רפואית, יש לזקוף מלוא הנכות לאירוע המאוחר, על אף זאת שהיתה פגיעה קודמת. כאן בענייננו פרופ' קוטלר, המומחה מטעם בית המשפט ידע להפריד בין המגבלה הקודמת לנכות החדשה שנגרמה לעוררת כתוצאה מהפיגוע החבלני. 

9.         בית-המשפט הוא לעולם הפוסק האחרון ביחס למצב הרפואי גם כאשר מוגשת חוות-דעת מטעם מומחה שהתמנה על-ידי בית המשפט, לפיכך, בענייננו, לאחר ששקלנו את כל העובדות שהובאו בפנינו בתיק זה, יחד עם חוות-הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, ועל-פי שיקול דעתנו אנחנו מגיעים למסקנה, כי העוררת אכן נחבלה באירוע החבלני.

10.       אנחנו מחליטים כי העוררת היא נפגעת פעולת איבה.

ניתנה היום כ' בסיון, תשס"ה (27 ביוני 2005) במעמד הצדדים.

גדעון נתיב, עו"ד

חבר

 

עמנואל סלע, עו"ד

חבר

 

קיי בלנש, שופטת (בדימוס) יו"ר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>