פסק-דין בתיק וע 1088/05

דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין, חבר:

רקע עובדתי:

1.         העוררת, רחל מנחם, יחד עם 13 יורשים נוספים, הייתה הבעלים במושע של בניין המצוי ברחוב       מזא"ה 24, תל-אביב והידוע גם כחלקה 10 בגוש 7451 (להלן - הבניין).

2.         חלקה של העוררת (המוכרת) בבניין היה 8.5/104 חלקים (8.173%).

3.         הבניין הינו בן 4 קומות (כולל קומת קרקע) ומכיל 2 כניסות כדלקמן:

בכניסה הצפונית: בקומת הקרקע משרד וב-3 הקומות העליונות 6 דירות, בצד המערבי דירות 4 חדרים בשטח של כ-150 מ"ר ובצד המזרחי דירות 3 חדרים בשטח של כ- 90 מ"ר.

בכניסה הדרומית: 8 דירות ב-4 קומות (כולל קומת הקרקע), כל הדירות בנות 3 חדרים ושטחן הממוצע כ- 94 מ"ר.

חלק מהדירות מושכרות בשכירות חופשית וחלקן מוגנות. כמו כן, בבניין זכויות נוספות בלתי מנוצלות.

ראה חוו"ד שמאי כוללת תיאור של היחידות בבניין המצורפת לערר כנספח ט"ו.

4.         הבניין אינו רשום כבית משותף ובין הבעלים השונים של הבניין לא קיים הסכם ייחוד דירות          ו/או הסכם שיתוף.

5.         ביום 30.12.02 נחתם הסכם בו מוכרת העוררת יחד עם 4 בעלים נוספים של הבניין המחזיקים ביחד 22.16% בבניין, את מלוא חלקיה בבניין לבעלים המחזיקים ביתרת החלקים בבניין. שאר היורשים (עשרה במספר) לא מכרו את חלקיהם בבניין.

            ראה הסכם המכר - נספח ד' לערר.

6.         הסכם המכר נחתם במסגרת הליכים לפירוק שיתוף במקרקעין ולאחר שניתן ע"י בית המשפט, שדן בתביעה לפירוק שיתוף, צו כינוס למכירת הבניין.

7.         עובר לחתימת הסכם המכר פנו כונסי הנכסים אל פרופ' נמדר על מנת שזה ייעץ להם בנוגע לאפשרות הפחתת המס בעסקה. בהתאם לייעוץ שהעניק פרופ' נמדר ובסיוע משרדו, הכינו כונסי הנכסים הסכם ייחוד דירות, אשר העתקו נשלח לכל הבעלים. למעלה מ-80% מהבעלים סירבו והתנגדו לעריכת ההסכם, כך שההסכם מעולם לא נחתם.

ראה מוצגים ע/1 ונספח ג' לערר.

ראה גם מוצג מ/1 שהוא העתק הודעת הכונסים לבית המשפט שדן בבקשת הפירוק והמפרטת את השתלשלות העניינים.

8.         בעת הגשת הדיווח על העסקה למנהל מס שבח, ביקשה העוררת פטור מלא ממס שבח בהתאם לסעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - "החוק").