פסק-דין בתיק וע 1002/02

בפנינו ערר על החלטת המשיב לחייב את העורר בתשלום מס שבח, בגין מכירת זכויות במשק חקלאי בהעדר הצהרה.

רקע כללי

עסקינן במשק חקלאי, שהזכויות בו היו רשומות ע"ש יוכבד ויוסף מנדלוביץ. יוסף מנדלוביץ נפטר, (להלן - המנוח) ובמותו לא השאיר אחריו צאצאים. המנוח הניח צוואה (להלן - הצוואה) ובצוואתו צווה את כל רכושו וזכויותיו לשלושת אחייניו (להלן - היורשים) שהעורר הוא אחד מהם.

במסגרת דיון בבקשה לאישור הצוואה, לנוכח התנגדותה של אלמנת המנוח (להלן (האלמנה), הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין.

על פי הפשרה (להלן - הפשרה או הסכם הפשרה) הוסכם, שמחצית הזכויות במשק תרשמנה ע"ש האלמנה (המצב שהיה קיים לפני פטירת המנוח) והמחצית השנייה תירשם ע"ש היורשים. עוד הוסכם, כי האלמנה תמשיך להחזיק ולעבד את המשק עד אריכות ימיה ולאחר מותה יעבור המשק ליורשיה (בנה מנישואים קודמים), והיורשים בחלקים שווים ובאין הסכמה ביניהם יועמד המשק למכירה.

 בפסק הדין נאמר:

"הבעלות במקרקעין תרשם עם קיום הצוואה מחצית ע"ש האלמנה מחצית ע"ש היורשים האחרים". ברם, האלמנה תמשיך          להחזיק, לעבד וליהנות מהמשק כולו ללא הפרעה עד אריכות ימיה ושנותיה ולאחר מכן, "המשק שייך במחציתו ליורשי המנוח ובמחציתו השניה ליורשיה של האלמנה. היורשים של המנוח יהיה להם במשק אותן זכויות כמו ליורשי האלמנה ובמידה שלא            יגיעו לידי הסכם ביניהם יועמד המשק למכירה"

לא שנוי במחלוקת, כי בני הזוג לא הייתה בעלות בקרקע וכי החזיקו במשק מכוח רשות שניתנה להם על פי חוזה שנחתם בינם לבין רסקו בע"מ, מלפנים חוכרת ראשית מהבעלים של הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל. לימים זכות החכירה של רסקו עברה לסוכנות היהודית.

זכויותיהם של בני הזוג אינן רשומות במשרד רישום המקרקעין והן רשומות רק בתיק המנוהל ע"י הסוכנות היהודית. על פי ההסכם בין רסקו לבין המתיישבים, זכויותיהם של בני הזוג ניתנות להעברה רק בתנאים שפורטו בהסכם. קרי, המלצת האגודה השיתופית והסכמת החוכר.

הסוכנות התנגדה לרשום את היורשים כבעלי זכויות על פי הפשרה שלא הייתה צד לה, ומטעם זה לא ניתן היה לממש את זכויותיהם של היורשים בכל הנוגע לרישומה של הזכות בספרי הסוכנות. סוף דבר, נרשמה האלמנה כבעלת זכות יחידה במשק.

בשלב מאוחר יותר, מכרה האלמנה את מלוא זכויותיה במשק לצד ג', שקיבל את המלצת האגודה כמתיישב חליף, ושילמה לכ"א מהיורשים

כ- 95,000$.

המשיב ראה בתשלום כעסקת מכירה וחייב את העורר בתשלום מס שבח. ומכאן הערר.

רשימת פלוגתאות ומוסכמות

מוסכמות

1.                             המנוח יוסף מנדלוביץ (להלן - המנוח) ורעייתו, תבדל לחיים            ארוכים הגב' יוכבד מנדלוביץ, היו בעלי זכויות של בר רשות     מאת מינהל מקרקעי ישראל במשק 24 הידוע כגוש 5004, חלקה 24 בכפר מישר (להלן: "המשק").

2.                             כעולה מנספח א' לכתב הערר בעל המקרקעין עליו נמצא המשק         הינו מינהל מקרקעי ישראל.

3.                             כעולה מנספח א' לכתב הערר זכויותיהם של המנוח ורעייתו נבעו מהסכם שנעשה בינם לבין רסקו בע"מ (להלן: "רסקו")     שהייתה החוכרת של המשק מאת מינהל מקרקעי ישראל.

4.                             כעולה מנספח א' לכתב הערר, זכויותיה של רסקו הועברו לסוכנות היהודית לארץ ישראל.