פסק-דין בתיק הפ 953/05

ביום 1.8.05 פנתה משיבה 1 (להלן: "האוניברסיטה" או "אוניברסיטת תל אביב") אל שש מציעות שנבחרו על ידה וביקשה מהם להציע הצעות להספקת שירותי צילום, הדפסה וסריקה בקמפוס האוניברסיטה (להלן: "המכרז"). בסמוך הסכימה לקבל הצעה מחברה נוספת שביקשה להשתתף במכרז ואף דחתה בשל כך את המועד להגשת ההצעות במכרז.

בסעיפים 3 ו - 4 למפרט הדרישות נקבעה דרישה שלפיה מכונות הצילום וההדפסה שידרשו המציעים להתקין לצורך מתן השירותים האמורים תהיינה חדשות. לא נדרש שמתקני הגביה המפעילים את מכונות הצילום יהיו חדשים.

ביום 7.8.05 ועוד בטרם הגיע המועד להגשת ההצעות במכרז פנתה המבקשת אל אוניברסיטת תל אביב והצביעה על כך שלנוכח העובדה שמותקנים בשטחה של האוניברסיטה מתקני גבייה ישנים שהותקנו מכוח התקשרות קודמת שהייתה בין אוניברסיטת תל אביב ומפעילים אחרים, יש בתנאי המכרז שאינם כוללים דרישה להתקין מתקני גביה חדשים משום מתן יתרון בלתי הוגן למפעילים שבבעלותם מתקני גביה ישנים בשטח האוניברסיטה.

ביום 10.8.05 הודיעה האוניברסיטה למשתתפי המכרז שהיא אינה מתנגדת לשימוש במתקני גביה ישנים ובתנאי שכל המתקנים יהיו תקינים.

בתשובה לפניה חוזרת של המבקשת, מיום 15.8.05, הודיעה אוניברסיטת תל אביב למבקשת, כי היא דוחה את פניית המבקשת מהטעם שהכללים שנקבעו במכרז חלים על כל המציעות וכי לאוניברסיטה אין כל ידיעה בדבר מלאי מתקני הגביה השונים שמחזיקה כל אחת מהמציעות.

עוד ציינה אוניברסיטת תל אביב, כי לאוניברסיטה עניין לקבל הצעות טובות ככל האפשר ולכן חובה עליה להסיר כל תנאי מכביד שאין לו כל הצדקה עניינית.

ביום 24.8.05 נפתחה תיבת ההצעות ונמצאו בה שלוש הצעות בהן הצעתה של המבקשת ומשיבה 2(להלן: "מפעיל").

יצוין, כי עוד בטרם נפתחה תיבת ההצעות הודיעו שלוש מהחברות אליהם פנתה אוניברסיטת תל אביב וביקשה מהן להציע הצעות למכרז החליטו שלא להשתתף במכרז.

אחת מהשלוש, גסטטנר (ישראל) בע"מ הודיעה כי החליטה שלא להשתתף במכרז לנוכח היתרון שיש למפעיל הנוכחי (משיבה 2) המחזיק מתקני גביה ישנים, ולביצוע עבודות המכרז יוכל להשתמש בהם, ויהיה עליו לרכוש רק מכונות צילום חדשות.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר שההבהרה שניתנה על ידי אוניברסיטת תל אביב, ביום 10.8.05 בקשר עם המכרז, לפיה היא אינה מתנגדת לשימוש במתקני גביה ישנים, פוגעת בעקרון השוויון ועל כן היא בטלה. עוד עתרה המבקשת להורות לאוניברסיטת תל אביב לכלול בין תנאי המכרז הוראה לפיה מתקני הגביה חייבים להיות חדשים.

יחד עם התובענה הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני (בשא 17825/05) שנועד לעכב את הליכי המכרז.

ביום 25.8.05 החלטתי על הקדמת הדיון בתובענה במקום לקיים דיון בבקשה לסעד זמני.

ביום 1.9.05 החליטה אוניברסיטת תל אביב לבחור בהצעתה של מפעיל כהצעה הזוכה לאחר שמצאה שהצעתה הייתה הטובה ביותר.

בדיון מיום 13.9.05 ויתרו בעלי הדין על חקירת מצהירים ובסמוך הגישו סיכומיהם על פי החלטתי מאותו יום.

דיון

התנאי אותו תוקפת המבקשת בתובענתה הינו תנאי עסקי. ככלל רשאי בעל המכרז לקבוע את התנאים העסקים ואת מפרט המוצר או השירות נושא המכרז כהבנתו, בהתאם לצרכיו כפי שהוא רואה אותם. למשתתפי המכרז אין זכות להתערב בכך. התערבות שיפוטית בתנאים העסקיים או במפרט אפשרית מקום שהוכח שנכלל בתנאי המכרז או במפרט תנאי עסקי שלא נצרך לעניינו, ונועד אך לקבוע מראש זכייתו של מציע שבעל המכרז חפץ ביקרו.

החלטת האוניברסיטה לא לעמוד על הספקת מתקני גביה חדשים דווקא, לא נועדה להכתיב מראש את תוצאות המכרז, גם אם היה ברור שההחלטה נוחה למשיבה 2. מבחינת האוניברסיטה ביסוד החלטתה עמד הרצון להוזיל עלויות וכך לאפשר הצעת דמי זכיון גבוהים יותר.

לא היתה זו חובתה של האוניברסיטה לברר אם במחסני החברות שהוזמנו להשתתף במכרז מצויים מתקני גביה משומשים, או אם המציעים יוכלו לרכוש מתקני גביה משומשים, ולא נטען, ובוודאי לא הוכח, שההחלטה לא לדרוש מתקני גביה חדשים נקבעה כדי להבטיח את זכיית הצעת משיבה 2.

דעתי היא שככל שהתקיים אי שוויון בין משתתפי המכרז, לא תנאי המכרז יצרו אותו.

לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את התובענה.