פסק-דין בתיק הפ 774/04

א.         מהות התובענה

זו בקשה למתן פס"ד הצהרתי לפיו נכס מקרקעין המהווה דירת מגורים שברחוב העצמאות 10/23 באור יהודה, הידועה כגוש 7217 חלקה 133 (להלן: "הדירה") הינו בבעלותה המלאה והבלעדית של המבקשת;

וכן להורות על עיכוב וביטול כל ההליכים לפינוי ולמכירת הדירה, הליכים שמתנהלים במסגרת תיק הוצל"פ מס. 01-89294-5 שפתח המשיב מס. 2 - הבנק - כנגד המשיב מס. 1.

ב.         עובדות רלבנטיות

המשיב מס. 1 הינו בעלה לשעבר של המבקשת.

הצדדים התגרשו ביום 28.1.1992.

ביום 6.6.1999 נחתם בין המבקשת לבין המשיב מס. 1, בעלה לשעבר, הסכם למכירת דירת המגורים, במסגרתו התחייבה המבקשת למכור לו את דירתה תמורת סכום של 750,000 ש"ח. (להלן: "הסכם המכר").

סעיף 3 להסכם קבע כי התמורה בגין דירת המגורים תשולם בשיעורים ובמועדים הבאים:

200,000 ש"ח במועד חתימת חוזה המכר;

520,000 ש"ח לא יאוחר מיום 30.6.1999;

היתרה בסכום של 30,000 ש"ח תשולם בכניסה לדירה ביום 30.8.1999.

לשם רכישת הדירה, חתם החייב ביום 10.6.1999 על חוזה הלוואה עם הבנק, במסגרתו הלווה לו הבנק סכום של 520,000 ש"ח. (נספח ד').

ביום 8.6.1999 חתמה המבקשת, על מסמך שכותרתו :"התחייבות המוכרים" שם הסכימה כי זכויות החייב בנכס, ישועבדו לטובת הבנק, וכן התחייבה להעביר את הזכויות בדירה ע"ש החייב. (נספח ה').

הסכום האחרון לא שולם, ומבחינה משפטית ספק אם היתה "כניסה לדירה" מכח חוזה המכר.

בשלב מסוים, לאחר הגירושין שבו הצדדים לגור ביחד כשלוש שנים (עמ. 7), וגם נולדה להם בת. היחסים ביניהם היו של שיבה ופירוד: "המון פעמים נפרדנו. גם במהלך ההריון".

(עמ. 10).

לטענת המבקשת, במועד החתימה על ההתחייבות לעיל, היא לא הייתה מיוצגת, והבנק לא הסביר לה את תנאי הסכם ההלוואה.