פסק-דין בתיק הפ 743/04

רקע

משנת 1989 ואפשר עוד קודם לכן מנהלת אליהו ספקטור ושות בע"מ (להלן: "החברה") חשבון בסניף בנק של משיב 1 (להלן: "הבנק") במסגרתו נטלה החברה אשראי ו/או הלוואות למימון פעולותיה. להבטחת פירעון ההלוואות ו/או האשראי שניתן לחברה על ידי הבנק חתמה המבקשת,  שחלק מבעלי מניותיה הם גם בעלי מניות בחברה, על אגרת חוב, מיום 6.9.89, לפיה שעבדה לטובת הבנק את זכויותיה במבנה שברח' הלחי 23 בני ברק הידוע כגוש 6642 חלקה 52 שהזכויות בו היו רשומות במשרדי מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "הנכס") ובכלל זה את זכויותיה בפירות הנכס.

באותו היום מסרה המבקשת לבנק יפוי כח בלתי חוזר לעו"ד ע. לוינסקי לרישום זכויותיה בנכס ולפעול לרישום משכנתה מדגה ראשונה על הנכס לטובת הבנק ללא הגבלת סכום.

ביום 2.6.99 רשם הבנק משכנתה על זכויות המבקשת בנכס, ביום 2.6.99, מכוח ייפוי הכח הבלתי חוזר שמסרה לו המבקשת.

משלא פרעה החברה את חובה לבנק, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש הנכס ובמסגרתם מונה משיב 2, ביום 25.3.03, ככונס נכסים על זכויות המבקשת בנכס.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת לסעד כדלהלן:

א.         צו הצהרתי הקובע, כי מיופה כוחה של המבקשת, עו"ד ע. לוינסקי (להלן: "מיופה הכוח"),, חרג חריגה יסודית מהרשאתו על פי יפויי כח בלתי חוזר מיום 6.9.89 (להלן: "יפויי הכח"),  משחתם בשמה של המבקשת שלא כדין ושלא בסמכות, על הסכם תנאים מיוחדים, שנערך על ידי הבנק ונלווה לשטר המשכנתא (להלן: "הפעולות החורגות"), וזאת בניגוד מוחלט להרשאה שניתנה בייפוי הכח אשר כל מטרתה היתה להסמיך את מיופה הכח לחתום בשם המבקשת על מסמכים למטרות רישום המשכנתא בלבד ולא על הסכם תנאים מיוחדים אשר מכוחו שעבד מיופה הכח שלא בסמכות את פירות הנכס, שכר הדירה ו/או שכר החכירה ו/או כל יתר הזכויות, טובות ההנאה והזיכיונות הנובעים מהנכס או הקשורים אליו משך כל זמן קיום המשכנתא (להלן: "פירות הנכס").

ב.         צו הצהרתי הקובע כי כל הפעולות החורגות שערך מיופה הכח, ובכלל זה חתימתו של שטר משכנתא והסכם תנאים מיוחדים, שנלווה לשטר המשכנתא (להלן: "ההסכם הנלווה"), הינן פעולות הבטלות מדיעקרן אשר אינן מחייבות את המבקשת ולפיכך שעבוד פירות הנכס לטובת הבנק, כמו גם הוראות הסכם תנאים מיוחדים, הינם בטלים ביחס למבקשת באותו אופן בו הם אינם מחייבים אותה, זאת היות והמבקשת מעולם לא הסמיכה את מיופה כוחה באמצעות ייפוי הכח לפעול בשמה בפעולות החורגות הנ"ל פרט לפעולות רישום של המשכנתא לטובת הבנק.

ג.          צו הצהרתי הקובע כי דינם של שטר המשכנתא וההסכם הנלווה לו להתבטל בהיותם מסמכים הכוללים הוראות החורגות מהרשאה ספציפית שנקבעו בייפוי הכח נשאו תובענה זו.

ד.         צו הצהרתי הקובע כי צו כינוס הנכסים, הממנה את עו"ד ארז בי-עזר ככונס נכסים מטעם הבנק על זכויות המבקשת  בנכס הממושכן, מוגבל למשכנתא הרובצת בנכס בלבד ולא לפירות הנכס.

ה.         צו הצהרתי הקובע כי כל הליך ו/או פעולה ו/או מהלך שננקט על ידי כונס הנכסים מטעם הבנק הנוגעות, במישרין ו/או בעקיפין, למימוש פירות הנכס, אינו מחייב את המבקשת ובטל מעיקרו.

ו.          צו הצהרתי הקובע כי צו העיקול הזמני שהטיל הבנק על זכויות המבקשת בפירות הנכס המוחזקים על ידי צדדים שלישיים, לרבות אגיס הפצה ושיווק (1989) ח.פ. 51-141895, בטל מעיקרו משנמצא כי הבנק מעולם לא היה רשאי להנות מפירות הנכס אשר שועבדו לטובת הבנק שלא כדין ושלא בסמכות, בניגוד להוראות ייפוי הכח ובמסגרת פעולות חורגות שנערכו על ידי מיופה הכח שלא כדין.

ז.          צו הצהרתי הקובע כי כל הוראות הסכם תנאים מיוחדים, שנלווה לשטר המשכנתא, אינו מחייב את המבקשת, ומשכך דין ההליכים למימוש המשכנתא להתבטל הואיל והבנק אינו רשאי לפעול בהליכים כלשהם למימוש המשכנתא אלא במסגרת דיני הערבות, להם כפופה מערכת היחסים שבין הבנק למבקשת, ואשר על פיהם מחוייב הבנק למצות תחילה את הליכי הגבייה מהחברה, אשר לטענת הבנק חבה כלפיו חבות כספית.

טענות המבקשת

         א.         במקום שהשליח קיבל הרשאה גורפת לפעול בשמו של השולח יש לצמצם ההרשאה רק לאותן פעולות הדרושות לביצוע השליחות. לפיכך, יש לצמצם ההרשאה הגורפת שניתנה לעו"ד וילנסקי רק לאותן פעולות הנדרשות לרישום הזכות של הבנק בנכס אצל הגורמים המוסמכים בלבד. מכאן, שהויתור של עו"ד לוינסקי על הגנות שהמבקשת זכאית להן כערבה, שלא היה דרוש לביצוע שליחותו, נעשה בחוסר סמכות ובכך יש כדי לנתק את יחסי השליחות שבין המבקשת לעו"ד וילנסקי.

         ב.         משהתנתקו יחסי השליחות שבין המבקשת לעו"ד לוינסקי אין הבנק רשאי להסתמך על המסמכים שנחתמו על ידי עו"ד לוינסקי וממילא אין הוא יכול לפעול מכוחם בלשכת ההוצאה לפועל.

טענות הבנק

         א.         הבנק כופר בטענת המבקשת, לפיה חרג עו"ד לוינסקי מהרשאתו שלפי יפוי הכח. לטענתו, הואיל ובמועד שיעבוד זכויות המבקשת בנכס לא היה רשום הנכס בלשכת רישום המקרקעין אלא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, ערכה המבקשת את יפוי הכח הבלתי חוזר להבטחת זכויות הבנק ובמסגרתו כללה הרשאות מפורטות וכלליות המסמיכות את עו"ד לוינסקי לבצע את כל הפעולות הדרושות לשיעבוד זכויותיה של המבקשת בנכס לטובת הבנק.

         ב.         המבקשת אינה חולקת על תוקפה של אגרת חוב על הנכס שנרשמה כדין אצל רשם החברות, לפיכך זכאי הבנק לפעול למימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל מכוח הוראות סעיף 17 (2) לחוק המשכון, תשכ"ז - 1967.

          ג.          המבקשת לא גילתה לבית המשפט את קיומה של אגרת החוב לפיה שיעבדה לטובת הבנק את זכויותיה בנכס ובכך יש משום חוסר ניקיון כפיים המצדיק את דחיית התובענה.

         ד.         התובענה הוגשה כ - 4 שנים לאחר שהבנק רשם משכנתה על זכויות המבקשת בנכס מכוח ייפוי הכוח הבלתי חוזר ו - 18 חודש לאחר שהבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל מכוחו. בכך יש שיהוי המצדיק אף הוא את דחיית התובענה.

 דיון