פסק-דין בתיק הפ 702/05

בפניי תובענה, בה מתבקש בית המשפט להצהיר על בטלותה של תניית בוררות שנקבעה בהסכם קומבינציה אשר נחתם בין המבקשת ובין המשיבה 1.

ביטול התניה מתבקש בשל העובדה כי נוהלו הליכים אחרים בפני בית המשפט בהם לכאורה הייתה אמורה תניית הבוררות להיות מופעלת אולם המשיבים לא טענו דבר בעניין תניית הבוררות ובכך נתנו הסכמתם מכללא לברר את הסכסוך בפני בית המשפט.

הצדדים

המבקשת ירשה בשנת 1992 מבעלה המנוח חלקת אדמה הידועה כגוש 7110 חלקה 158.

המשיבה 1 (להלן: " המשיבה"), הינה חברנה קבלנית, העוסקת בבנייה של בנייני מגורים.

המשיב 2 (להלן: " המשיב"), הינו מנהל המשיבה ובעל השליטה בה.

העובדות

ביום 5.1.1993, חתמה המבקשת על הסכם קומבינציה עם המשיבה ( נספח א' להמרצת הפתיחה) (להלן: " הסכם הקומבינציה") כשהמשיב ערב להתחייבויות המשיבה.

ביום 20.4.1999 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים, בקשה אשר נענתה ביום 22.4.1999. ביום 11.5.1999 התקיים, בפני בית משפט השלום בתל-אביב, דיון במעמד הצדדים בעניין צו המניעה.

ביום 23.6.1999, הגישה המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבים (א 63765/99), בקשר עם מכירת אחת מן הדירות בידי המשיבים, אשר במסגרת הסכם הקומבינציה נקבע, כי למבקשת זכויות חלקיות בה. המשיבים הגישו בקשת רשות להתגונן במסגרת תובענה זו והרשות ניתנה להם על ידי בית המשפט.

ביום 7.3.2002, הגישו המשיבים בקשה להגשת כתב הגנה (נוסף על נוסח כתב ההגנה אשר פורט בבקשת רשות להתגונן) ולהגשת כתב תביעה שכנגד במסגרת התובענה.

במסגרת הבקשה להגשת כתב התביעה שכנגד, טענו המשיבים, כי הם ביקשו למכור את הדירה המשותפת, אולם המבקשת סיכלה את המכירה. המבקשת גרמה בהתנהגותה למכירת הדירה רק 11 חודשים לאחר מכן וזאת במחיר נמוך יותר מהמחיר שהוצע בתחילה ותוך שהיא גורמת למשיבים הוצאות תחזוקה אשר יכלו להימנע מהן עם מכירת הדירה במועד מוקדם יותר. התנהלות זו של המבקשת, גרמה למשיבה, על פי טענתה, נזקים כבדים.

בנוסף, טענו המשיבים, כי המבקשת לא שילמה להם כספים אותם היא חייבת בגין שינויים ותוספות אשר בוצעו על פי דרישתה.

עוד טענו המשיבים , בבקשה להגשת כתב תביעה שכנגד, כי המבקשת הכשילה את רישום הבית המשותף, ללא כל הצדקה ותוך שהיא גורמת למשיבה להפר התחייבויות כלפי צדדים שלישיים תמי לב.

בקשה זו, ככל הנראה על פי החומר שהוגש לבית המשפט, נדחתה.

ביום 11.8.2003, נתן בית משפט השלום בתל-אביב פסק דין ב- א 63765/99 ובו הוא מקבל את טענות המבקשת כנגד המשיבים כפי שהועלו בתובענה.

ביום 1.12.2004, הגישו המשיבים לראש לשכת עורכי הדין בקשה למינוי בורר על מנת שזה ידון בטענות שיש למשיבים כנגד המבקשת בקשר להסכם הקומבינציה, אשר כאמור כלל בתוכו תניית בוררות.

ביום 11.1.2005, שלחו המשיבים הודעה למבקשת בה הם מבקשים ליידע אותה, כי הגישו בקשה לראש לשכת עורכי הדין למינוי בורר על מנת שידון בתביעתם של המשיבים כנגד המבקשת.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת, כי תניית הבוררות פקעה, היא אינה בתוקף והמשיבים לא יכולים לכפות עליה להתדיין בפני בורר מכוחה.

טענת המבקשת נסמכת על כך, כי המשיבים התייצבו להליכים אשר פתחה כנגדם בבית המשפט, ניהלו את ההליכים בבית המשפט ואף הגישו בקשה להגשת כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ובמהלך כל התקופה לא העלו טענה בדבר קיומה של תניית בוררות בהסכם הקומבינציה.

יתרה מכך, העילות אשר בגינן מבקשים המשיבים למנות בורר ולהתדיין בפניו זהות לעילות אשר בגינן הגישו בקשה להגשת כתב תביעה שכנגד, בקשה אשר כאמור נדחתה על ידי בית המשפט.