פסק-דין בתיק הפ 629/04

1.         המבקשת עתרה בתובענה כי בית המשפט ייתן צו המורה למשיב לסלק את ידו מן המקרקעין הידועים כחלק מחלקות 105 ו-107 בגוש 6737 (להלן: "הנכס"), לפנות את נכס ולמסור אותו לחזקת המבקשת, וזאת - מכוח ס' 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943 (להלן: "הפקודה").

2.         ס' 8 לפקודה קובע:

"אם בעלי הקרקע העומדת להרכש או המחזיקים בה מסרבים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה בה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט, ואם נוכח בית המשפט כי שר האוצר זכאי לקנות חזקה בקרקע ע"פ ס' 7, ייתן צו שבו יצווה למסור את החזקה בקרקע".

3.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי התקיימו כל תנאיו של ס' 8 לפקודה. 

המשיב טוען כי אין לקבל את התביעה, משום שלטענתו חלות בענייננו הוראות ס' 194 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 (להלן" "החוק").

ס' 194 לחוק קובע:

"בהליכי הפקעה מכוח פרק זה, לא יפונה בית מגורים שנועד בתוכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו אן לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר".   

4.         המשיב טוען כי תנאי הסעיף חלים, ולכן יש להתנות את מסירת החזקה בנכס בכך שיועמד לו שיכון חלוף סביר.

5.         כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי אין לקבל את הטענה, שהנטל על המשיב להוכיחה.

הטעם לכך הוא משום שאף בהנחה שהנכס הוא אכן "בית מגורים" כהגדרתו בס' 194 הנ"ל, הרי המשיב לא עמד בנטל שהוטל עליו, ולא הוכיח כי הוא מי ש"דר בבית במועד פרסום ההודעה".

האם המשיב הוא מי ש"דר בנכס"?

6.         מי שזכאי לדיור חלוף, הוא מי שדר בנכס בעת פרסום ההודעה על  הכוונה לרכשו.

ס' 8 לפקודה נועד לוודא כי בטרם יפונה אדם מדירת המגורים שלו, יוסדר לו שיכון חלופי (ר' נמדר, הפקעת מקרקעין, [עקרונות הליכים ופיצויים], חושן למשפט תל אביב תשס"ה, עמ' 332).

הסעיף לא נועד, לכן, לסייע למי שבבעלותו דירת מגורים, אך הוא אינו גר בה.

7.         אני סבורה כי המשיב לא הוכיח כי הוא גר אי פעם בנכס, ובפרט לא הוכח כי הוא גר בו במועד הרלווונטי - מועד פרסום הודעת ההפקעה לפי ס' 5 ו-7 לפקודה, 23.12.03.

הטענה לפיה המשיב גר בנכס, מבוססת רק על עדותו של המשיב.

קיימות מספר בעיות בעדותו המקשות על קבלתה בהקשר זה.

8.         ראשית, מדובר בעדות יחידה של בעל דין, שהוא כמובן בעל ענין בתוצאות ההליך.

יתרה מזאת, גירסת המשיב בתצהיר שהגיש בתמיכה לתשובה להמרצת הפתיחה הוא לקוני מאוד, בקשר לשאלת מגוריו של המשיב בנכס. המשיב מצהיר כי הנכס הוא בבבעלותו (ס' 2 לתצהיר התשובה), כי העירייה רוצה לפנות אותו מהבית (ס' 3 לתצהיר הנ"ל), וכי הוא "מחזיק בחלק קטן מחלקה 107 גוש 6737 מאז שנות ה-50" (ס' 4 לתצהיר הנ"ל). הא  ותו לא.