פסק-דין בתיק הפ 621/03

רקע

המבקשת מתגוררת ברחוב האצל 18 - 20 בבני ברק, הידוע  כחלק מחלקות 327 ו - 231 בגוש 6196, (להלן: "המקרקעין"), והיה רשום במרשם המקרקעין בבעלות רשות הפיתוח.

לטענתה, נכנסה להתגורר במבנה שהיה על המקרקעין בשנות ה - 50 יחד עם בעלה שמעון בר יוחאי, שנפטר בשנת 1995, והיא מחזיקה בנכס מאז ועד היום.

בסמוך לשנת 1991, אושרה תוכנית בניין עיר מס' בב/534, ובמסגרתה המקרקעין הופקעו לצורך בניית בנייני ציבור ועיריית בני ברק נרשמה כבעלים של המקרקעין.

ביום 7.5.02, פנתה המבקשת אל משיבה 1 (להלן: "המינהל") בבקשה לרשום את זכויותיה במקרקעין בפנקס רשם המקרקעין.

ביום 25.8.02, השיב המינהל למבקשת, כי לא אותרו ברישומיו זכויות ע"ש המבקשת במקרקעין וכי על פי נסח המקרקעין בבעלות עיריית בני ברק ומיועדת עפ"י הת.ב.ע. שבתוקף לבנייני ציבור.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר כי היא בעלת זכויות קנייניות במקרקעין וכי על המשיבים לפצותה בשווי זכויותיה הקנייניות במקרקעין (100%) בגין הפקעת מקרקעין, ולחילופין לבטל את ההפקעה ולרשום את זכות הבעלות של המבקשת במקרקעין בפנקסי רשם המקרקעין.

טענות המבקשת

         א.         המבקשת ובעלה המנוח רכשו את זכויותיו של מרדכי סבג במקרקעין בסמוך לשנות ה - 50 ומאז היא ובעלה המנוח החזיקו במקרקעין.

בכל התקופה בה החזיקו המבקשת ובעלה המנוח במקרקעין, לא העלו המשיבות כל דרישה כלפיהם. יתר על כן, בסמוך לשנת 1972 אף הסכימה עיריית בני ברק לפצות את המבקשת ובעלה המנוח בעד הפקעת חלק מהמקרקעין.

מכאן, טוענת המבקשת, שהיא בעלת זכות שביושר שהתגבשה עובר לכניסת הוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, לתוקף, וזכותה במקרקעין גוברת על הזכויות הרשומות של עיריית בני ברק.

         ב.         מהיותה בעלת הזכויות במקרקעין היה על עיריית בני ברק להודיע לה על ההפקעה בהתאם לקבוע בחוק ולפצותה בעד הפקעת המקרקעין.

טענות המשיבים

         א.         המבקשת פלשה למקרקעין ומאז היא מחזיקה במקרקעין שלא כדין וללא תמורה.

המשיבים כופרים בגרסת המבקשת, כאילו רכשה את הזכויות במקרקעין ממרדכי סבג. לטענתם, לא צירפה המבקשת מסמך בכתב אודות העסקה הנטענת ואין בעדויות שנשמעו בעניין, כדי ללמד על עסקה כזו.

יתר על כן, רק בחקירתה העלתה המבקשת את גרסתה זו, שלא נזכרה בתובענה או בתצהיר שצורף לה. 

         ב.         למרדכי סבן לא היו זכויות רשומות או אחרות במקרקעין. לפיכך, אפילו תתקבל גרסת המבקשת, לפיה רכשה את זכויותיו של מרדכי סבן, אין בכך כדי להועיל לה.

          ג.          המבקשת נהנתה מהמקרקעין במשך תקופה ארוכה ללא תמורה, לפיכך, אפילו אפשר לראות במבקשת ברת רשות במקרקעין, אין בכך כדי להצמיח לה זכות פיצוי בשל ההפקעה לטובת עיריית בני ברק.

         ד.         המשיבות דוחות את טענת המבקשת, כאילו נפל פגם בהליכי ההפקעה בשל העובדה שהמבקשת לא קיבלה הודעה על ההפקעה. לטענתן, על פי הוראות סעיף 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, מוטלת על הרשות המפקיעה חובה למסור הודעה על הכוונה להפקיע רק למי שרשום כבעלים או כבעל טובת הנאה בקרקע המופקעת. משאין המבקשת רשומה כבעלת זכות במקרקעין, לא חלה על עיריית בני ברק החובה להודיע למבקשת על הכוונה להפקיע את המקרקעין לצרכי ציבור.

ועוד. אפילו יש פגם בהעדר הודעה למבקשת, אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של ההפקעה. 

דיון

         א.         כדי לזכות בסעד המבוקש על המבקשת להראות שרכשה זכות קניינית במקרקעין הגוברת על זכות הבעלות הרשומה של עיריית בני ברק.

         ב.         בחקירתה הודתה המבקשת שאין בידיה מסמך שיש בו כדי ללמד על רכישת זכות כלשהי במקרקעין ממרדכי סבג (ע' 6 לפרוטוקול מיום 5.12.05). משכך, נותר לבחון את עדותה ואת עדויות המצהירים האחרים מטעמה, כדי לעמוד על מהימנות גרסתה זו.