פסק-דין בתיק הפ 582/03

1.         עניינה של התביעה בהסכם (להלן: " הסכם המייסדים") שהמבקש טוען שהוא התקשר בו יחד עם המשיב 1 (להלן: " מגן"), לצורך הקמת חברה משותפת בחלקים שווים, על מנת שהחברה תרכוש קרקע בנווה יהושע (להלן: "הקרקע"), מכונסי הנכסים של חברת שיכון אזרחי בע"מ (להלן: " הכונסים").

2.         המבקש טוען כי הצדדים התקשרו בהסכם המייסדים; כי לאחר ההתקשרות בו הם ניהלו מו"מ משותף עם הכונסים, מו"מ שכתוצאה ממנו התגבשה הסכמה לרכישת הקרקע, שהיתה מקובלת גם על הכונסים. המבקש טוען כי מגן הפר את הסכם המייסדים, ורכש בסופו של דבר את הקרקע מהכונסים ללא שיתופו של המבקש, הכל כפי שיפורט להלן.

העובדות

3.         המבקש הוא בעל חברות קבלניות העוסקות בייזום ובבניה, וכך גם מגן. המשיבה 2 היא חברה לבניה בבעלותו של מגן, והמשיבה 3 (להלן: " דיור לעולה") היא חברה שמגן רכש את השליטה בה באמצעות המשיבה 2, יחד עם עו"ד בובליל באמצעות חברה בשליטתו, בחודש יולי 2000.

4.         ביום 29.6.00, מונו הכונסים למכירת הקרקע של חברת שיכון אזרחי בע"מ (להלן: " שיכון אזרחי"). הקרקע של שיכון אזרחי היתה משועבדת בין היתר לטובת דיור לעולה. מהאמור לעיל עולה כי לדיור לעולה היה אינטרס במכירת הקרקע של שיכון אזרחי, שכן הכספים שיתקבלו ממכירה זו, היו אמורים להיות משולמים לדיור לעולה, ומועברים לידי נושיה. כאמור, מגן ובא כוחו, עו"ד בובליל היו בעלי השליטה בדיור לעולה, ולכן היה להם אינטרס במכירת הקרקע.

5.         הכונסים פרסמו הזמנה להציע הצעות לרכישת הקרקע ביום 5.8.01. המועד שנקבע בהזמנה להצעת ההצעות היה עד יום 6.9.01.

            מלכתחילה, הוגשה ההצעה הטובה ביותר על ידי חברת "משב הנדסה", אולם חברה זו לא עמדה בהסכם עם הכונסים והפרה אותו, והכונסים הודיעו לה על ביטול ההסכם.

            גם המשיבים הגישו הצעה לרכישת המקרקעין מהכונסים.

            לאחר שחברת משב הפרה את ההסכם, התנהל מו"מ בין המבקש לבין מגן, מו"מ שפרטיו יתוארו בהמשך.

טענות הצדדים

6.         המבקש טוען, כאמור, כי בסופו של המו"מ הוא התקשר עם מגן בהסכם מחייב - הוא הסכם המייסדים, וכי מגן הפר את  הסכם המייסדים, ורכש את הקרקע מהכונסים בלא לשתפו.

            המבקש עתר בתביעה כי בית המשפט יצהיר שהסכם המייסדים הוא הסכם תקף לכל דבר וענין, וכי הוא מחייב את המשיבים ואת המבקש. כן הוא עתר כי בית המשפט יורה, בהתאם לס' 5 לחוק הבוררות וס' 14 להסכם המייסדים, על העברת הסכסוך בין הצדדים לדיון בפני בורר (סעדים 1 ו-3 להמרצת הפתיחה. המבקש חזר בו מעתירתו לסעד 2 בהמרצת הפתיחה).

7.         מנגד, טוענים המשיבים כי יש לדחות את התביעה. ראשית, העלו המשיבים טענות סף, לפיהן משיבות 2 ו-3 אינן כלל צד להסכם המייסדים, ולכן אין לקבל את התביעה כנגדן. מגן לא היה אמור להיות צד להסכם המייסדים (אלא חברה בשליטתו), ולכן אין לקבל את התביעה כנגדו. אף המבקש לא היה אמור להיות צד להסכם המייסדים, ולכן הוא אינו יכול להגיש את התובענה.

8.         לגופו של ענין, טענו המשיבים, כי המבקש לא הציע הצעה לרכישת הקרקע בתוך המועד שנקבע על ידי בית המשפט (היינו עד יום 6.9.01). לכן, המבקש יכול היה רק להצטרף לאחד המציעים שכבר הציעו הצעה, ולחבור אליהם לצורך שיפור ההצעה. מלכתחילה, בקש המבקש לחבור לקבוצת משב. לאחר מכן, ומאחר שהמשיבים הציעו הצעה לרכישת הקרקע, והמבקש ביקש לחבור אליהם.

            המשיבים טוענים כי מדובר היה בעסקה מורכבת, כאשר הם הוציאו הוצאות לצורך קידומה, עוד בטרם הצטרפותו של המבקש.

            מורכבותה של העסקה נבעה בין היתר מכך שתוקפם של חלק מהסכמי החכירה מול המינהל - פג, והיה צריך לחדשם; הנושה הגדול ביותר של שיכון אזרחי היה בנק דיסקונט, והיה צריך להסדיר את החוב כלפיו; היה ברור כי הבנק לא יממן את העסקה ב-100%; אחד ממרכיבי העסקה היה אמור להיות מתן הלוואת non recourse לנאמן; הקונים לקחו על עצמם את מס השבח; חברה בשם קירת ערכה בעבר עסקה עם שיכון אזרחי, ולזכותה היתה רשומה הערת אזהרה; ובנוסף - בקרקע היו אנשים שהיה צריך לפנותם.

9.         המשיבים טוענים כי כונס הנכסים, עו"ד נס, הפגיש בין מגן לבין המבקש עוד בחודש מרץ 2002, וכי התנהל ביניהם מו"מ ביחס להצטרפות המבקש להצעה לרכישת הקרקע. המשיבים טוענים כי היו מוכנים לצרף את המבקש להצעתם, בשני תנאים - האחד, שהמבקש יביא סכום כסף (לטענת מגן - 1.5 מליון דולר), והשני, שהמבקש יסייע להגיע להסכמה עם בנק דיסקונט, הנושה הגדול ביותר של שיכון אזרחי, על פריסת החוב כלפיו ומתן ליווי פיננסי לעסקה.

10.        באשר לטיוטת הסכם המייסדים, טוענים המשיבים כי מדובר בטיוטה, שאינה מהווה הסכם מחייב. הטיוטה אינה חתומה על ידי מי מטעם המשיבים, לא הוכח כי היא נשלחה לעו"ד בובליל, ובנוסף - חסרים בה פרטים משמעותיים.

            המשיבים טוענים כי מאחר שהמבקש חזר בו מהתחייבותו להביא סך של מליון וחצי דולר, מהון עצמי כהלוואת בעלים לעסקה, ומאחר שהוא לא הצליח להביא להסדרת פריסת החוב מול בנק דיסקונט - המו"מ בין קבוצת מגן - בובליל לבין המבקש, לא צלח. כך, גם לא התגבש גם הסכם בין המבקש וקבוצת מגן  בובליל לבין הכונסים.

            משלא צלח המו"מ בין קבוצת מגן - בובליל לבין המבקש, ובין שניהם לבין הכונס, נאלצה קבוצת מגן - בובליל לטענתה, להתקשר עם כונסי הנכסים ללא המבקש. יוער כי גם עסקת "מגן -  בובליל" עם הכונס לא צלחה בסופו של דבר, ובית המשפט ביטל אותה, חילט את הכספים שהופקדו במסגרתה, ובסופו של דבר, הקרקע עדיין לא נמכרה עד היום (ר' עדותו של הכונס, עו"ד נס, עמ' 13 שורות 8-9).

דיון

11.        כעולה מהאמור לעיל, כדי להכריע בסכסוך נשוא התובענה שבפני, יש להכריע בשאלה האם המסמך שכונה "הסכם המייסדים" הוא אכן הסכם מחייב, שאז - המשיבים הפרו אותו כאשר התקשרו בהסכם עם הכונס ללא המבקש, או שמא מדובר בטיוטה לא מחייבת, שאז לא היתה מניעה כי המשיבים יתקשרו בהסכם עם הכונס ללא המבקש.