פסק-דין בתיק הפ 532/04

פתח דבר

1.         המבקשת, אביבית הרמוני אביבי (להלן: "אביבית") עותרת למתן סעד הצהרתי שלפיו היא בעלת מלוא זכויות הבעלות בדירה שברחוב מוהליבר 12 בפתח תקוה, הידועה כגוש 6380 בחלקה 139/11 (להלן: "הדירה"). המשיב מס' 2, דוד הרמוני אביבי (להלן: "דוד") הוא בעלה של המבקשת ואילו המשיב מס' 1, אשר אלגריסי (להלן: "אשר") הוא שותפו לשעבר של דוד לעסקים.

2.         אביבית ודוד נישאו ביום 29/9/98 בנישואים אזרחיים רפורמיים. לדוד בת מנישואים קודמים (להלן: "הבת"). ביום 3/4/03 ערכו אביבית ודוד הסכם יחסי ממון בין בני זוג, אשר אושר בידי בית משפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב ביום 14/5/03 (להלן: "ההסכם"). ההסכם כולל הוראות שונות, ובין היתר התחייבות של דוד להעביר את הדירה כהגדרתה לעיל לבעלותה המלאה של אביבית ללא תמורה.

            ביום 17/7/03 דווחה העברת הבעלות בדירה לרשויות המס וביום 4/8/03 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובת אביבית על זכויותיו של דוד בדירה. זכויות הבעלות בדירה לא נרשמו על שם אביבית, וזאת לטענתה בשל שביתה ארוכה במשרדי רשם המקרקעין.

            ביום 17/11/03 נתן בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הרשם צבי ויצמן) צו עיקול זמני במעמד צד אחד לבקשתו של אשר [בש"א 4608/03, ת"א (כ"ס) 6303/03] על זכויותיו של דוד בדירה, במסגרת תביעה כספית שהגיש אשר בו ביום נגד דוד על סך 484,085 ש"ח. משכך נמנע מאביבית להעביר את הזכויות בדירה על שמה בלשכת רישום המקרקעין, ומכאן התובענה.

דיון

3.         מטעם המבקשת העידו המבקשת עצמה וכן עו"ד ריקי פרידמן, אשר ערכה את ההסכם בין אביבית לבין דוד. המשיב 1 לא הגיש תשובה לתובענה ואף לא תצהיר, והעד היחיד מטעמו היה המשיב 2. המשיב 2 לא הגיש תשובה לתובענה ולא הגיש כל חומר ראיות מטעמו.

גדר המחלוקת

4.         עם רישומה של הערת האזהרה לטובת אביבית מכוחו של ההסכם, על פניו זכותה בדירה גוברת על זכותו של אשר, שהעיקול שהוטל לטובתו על הדירה מאוחר בזמן לרישום הערת האזהרה. זאת מכוחו של סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969, הקובע לאמור:

"נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה."

            בע"א 189/95 מזל אהרונוב נ' בנק אוצר החייל פ"ד נג (4) 199 (1999), אף צעד בית המשפט כברת דרך קדימה כאשר קבע כי בעל הזכות האובליגטורית בנכס מקרקעין הינו בעל זכות "מעין קניינית" שניתן לראות בה משום "זכות שביושר תוצרת הארץ", וככזו יש להעדיפה על פני עיקול המאוחר לה בזמן גם אם לא נרשמה הערת אזהרה לטובת בעל הזכות האובליגטורית.

            אלא שלטענת אשר, יש לראות את ההסכם כבטל בהיותו הסכם למראית עין שכל מטרתו הברחת הדירה מפני נושיו של דוד ומכח הוראת סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 שזו לשונו:

"חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה".

            ומהו חוזה למראית עין? על כך נאמר בע"א 8567/02 משה גליק ואח' נ' מיוסט פ"ד נ"ז(2) 514, 525 (2003):

"כידוע, חוזה למראית עין הוא חוזה שבו 'מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה' (כהגדרת כבוד השופט א. ברק (כתוארו דאז) בע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי , פ"ד לג(2) 576, בעמ' 581) ... הנטל להוכיח כי מדובר בחוזה למראית עין מוטל על הטוען טענה זו".

            השאלה העומדת להכרעה אפוא הינה תקפותו של ההסכם - אם ההסכם תקף, יש תוקף להערת האזהרה שנרשמה מכוחו וזכותה של אביבית בדירה גוברת; ואם בטל ההסכם, יחד עימו בטלה גם הערת האזהרה.

הסכם יחסי הממון שבין דוד לאביבית

5.         ההסכם שבין אביבית לבין דוד (מוצג ת/1) מכיל תשעה סעיפים, שעניינם, פרט להסדרים פרוצדורליים כלליים, גם בהפרדת הנכסים ובהפרדת החובות בין בני הזוג (סעיף 3 וסעיף 5 להסכם), בחלוקתו של רכוש משותף במקרה הצורך (סעיף 4), במנגנון שבו ישתמשו הצדדים במקרה של פירוד (סעיף 6), בהתנהלות הצדדים במקרה של גירושין (סעיף 7) ובהסדרים הנוגעים לילדיהם של בני הזוג מנישואיהם הקודמים (סעיף 8).

            סעיף 3 (ו) להסכם קובע: