פסק-דין בתיק הפ 531/06

בפני תובענה אשר נסבה סביב הסכם השזיפים הארצי אשר נחתם בין הצדדים ואשר המבקשת טוענת להפרתו על ידי המשיבה.

בעלי הדין

המבקשת הינה חברה אמריקאית העוסקת במחקר, פיתוח, גידול ושיווק של פירות וירקות ומתמקדת, בין היתר, בפיתוח זני פירות חדשים לחקלאות (להלן: "המבקשת").

למבקשת זכויות בשני זנים של שזיף יפני (Suplumeleven ו- Suplumtwelve  ) הרשומות בישראל בפנקס זכויות המטפחים (בהתאם לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973). כמו כן מעוגנות זכויות אלו בסימן מסחר רשום שמספרו 146435 תחת השם

"BLACK DIAMOND". המשיבה איננה חולקת על זכויותיה הבלעדיות של המבקשת בזני שזיפים אלו, כעולה מתצהיר תשובתה לתביעת המבקשת ומסיכומיה.

המשיבה הינה תאגיד סטטוטורי הפועל החל מיום 1.1.04 מכח חוק מועצת הצמחים התשל"ג-1973 (להלן: "חוק מועצת הצמחים") אשר איגד תחת כנפי מועצת הצמחים ארבע מועצות ייצור המתייחסות לצמחים ואשר היו קיימות ערב החוק והן: המועצה לייצור ושיווק של ירקות, מועצת הפירות, מועצת צמחי הנוי והמועצה לשיווק פרי הדר, באופן שהמשיבה באה בנעליהן.

הרקע לתובענה

לא זו בלבד שהמשיבה, בהגינותה, לא חלקה על זכויות המבקשת בזני השזיף נשוא הענין, אלא שהיא אף הודתה כי זכויותיה של זו הופרו בארץ על ידי מגדלי השזיפים, אשר גידלו, הרבו ושווקו את פירות השזיפים בזנים נשוא הענין ללא רשיון וללא תשלום תמלוגים. 

בשנת 2004, או בסמוך לכך, החלה המבקשת לנקוט בהליכים לאכיפת זכויותיה בארץ  ופרסמה מודעות בהן הצהירה כי כל מגדל או משווק מפר את זכויותיה ועתיד ליתן את הדין על כך. המפרים נתבקשו לפנות למבקשת על מנת להסדיר את חוקיות השימוש בזני השזיפים על ידי תשלום תמלוגים.

המשיבה, אשר מכח חוק מועצת הצמחים, הופקדה בין היתר על הסדרת נושא ייצור ושיווק הצמחים ובכללם השזיפים, ראתה עצמה מחוייבת להסדיר את הבעיה שהתעוררה, מה גם שחששה מפגיעה קשה בתעשיית השזיף הכלל ארצית מחמת צעדי האכיפה בהם עשויה היתה המבקשת לנקוט, ובכללם עצירת היצוא.

יתירה מכך, הוברר כי אף מגדלי השזיפים עצמם, באמצעות "שולחן השזיף" (מקבילתו הקודמת של "ועדת המשנה" על פי חוק מועצת הצמחים) פנו למשיבה וביקשו עזרתה בגיבוש הסדר עם המבקשת אשר יאפשר המשך השימוש בזני השזיף.

המשיבה שינסה מותניה ופתחה במו"מ אינטנסיבי עם המבקשת לצורך מציאת פתרון לבעיית הפרת זכויותיה של זו האחרונה ע"י המגדלים והמשווקים, פתרון שיאפשר המשך הגידול והשיווק.

משא ומתן זה נסתיים בכריתת הסכם הפשרה אשר נחתם בין המבקשת לבין המשיבה ביום 17.10.05 ואשר נושא את הכותרת "הסכם פשרה ארצי בענין שזיפים" (להלן: "הסכם השזיפים" ו/או "הסכם הפשרה").

הסכם זה הינו נשוא התובענה.

הסכם השזיפים הארצי

כאמור לעיל, נועד הסכם הפשרה להסדיר את השימוש שעושים המגדלים, המשתלות והמשווקים (כולם ביחד יקראו להלן: " חברי תעשיית השזיף") בזני המבקשת על דרך תשלום פיצוי חד פעמי עבור תקופת העבר ועל דרך הסדרת מנגנון מוסכם לתשלום תגמולים שנתיים, בתיווכה של המשיבה.

הסכם הפשרה הינו ארוך, דקדקני ומפורט והוא עוסק בפרטי פרטים בהסדרת זכויותיה של המבקשת ובהתחייבויותיהם העתידיות של חברי תעשיית השזיף לסוגיהם השונים. ההסכם מורכב משני ראשים עיקריים: האחד - פיצוי עבור תקופת העבר, והשני - הסדרת התמלוגים לעתיד לבוא.

הסעיפים הדנים בפיצוי בגין העבר קובעים כי המשיבה תשלם למבקשת "בשם חברי תעשיית השזיפים הישראלית" פיצוי בסך מיליון ש"ח או שווה ערך ל-5 $ במכפלת מספר עצי הקניין שניטעו או רובו בישראל לפני 21.8.05, לפי הסכום הגבוה מבין השניים.

הסעיפים הדנים בהסדרת התמלוגים לעתיד לבוא קובעים כי כל משתלה ישראלית אשר סחרה בעצי הקניין תידרש לחתום על "הסכם פשרה עם משתלה" בנוסח נספח 1 להסכם, כי כל מגדל של עצי הקניין יידרש לחתום על "הסכם פשרה עם מגדל" בנוסח נספח 2 להסכם וכי כל משווק מורשה של פירות הקניין יתכבד ויחתום על "הסכם להענקת רישיון לא בלעדי בסימן מסחר" בנוסח נספח 4 להסכם הפשרה.

בהסכם הפשרה הכולל, כאמור, סעיפים רבים והתחייבויות אין ספור שהיו אמורים לקבל על עצמם חברי תעשיות השזיף, נטלה על עצמה אף המשיבה שורה של התחייבויות וביניהן ההתחייבות "לעשות את מיטב המאמצים" על מנת לזהות עבור המבקשת את משווקי פירות הקניין ולגרום לכך כי יחתמו על ההסכם נספח 4.

עוד התחייבה המשיבה "לדווח... את פרטיו של כל אדם העוסק בשיווק עצי הקניין ללא רישיון, ככל שפרטים אלה יגיעו לידיעתה" (סעיף 1.6 להסכם השזיפים), לעשות את "מיטב המאמצים" על מנת לזהות את המשתלות, המגדלים והמשווקים שלא חתמו על הסכמי הפשרה וכן " לנסות להחתימם על הסכמי הפשרה" (סעיף 1.7 (ב) להסכם השזיפים).

בסעיף 1.7 (ג) להסכם הפשרה התחייבה המשיבה להעביר למבקשת "רשימה כתובה בה מזוהים אותם משתלות, מגדלים או משווקים" אלו שחתמו על ההסכמים ואלו שלא עשו כן, אף כל "מידע רלבנטי" אחר שיגיע לידיעתה כתוצאה ממאמציה בתוך 14 יום ממועד השגת המידע. התחייבות נוספת מתוך שלל ההתחייבויות נשוא ההסכם היא זו הנזכרת בסעיף 1.8 (ה) לפיו התחייבה המשיבה להגיש למבקשת בכל 1 לנובמבר של כל שנה "דו"ח מאושר שנתי", בנוסח נספח 5 להסכם הפשרה, המציג את רשימת המגדלים, סוג הזן של עץ הקניין, מספר הדונמים, תאריך הנטיעה וכן מיקום הנטיעה. דו"ח זה אמור להיות מאושר על ידי נציג מורשה אשר יצהיר כי בדק אותו באופן אישי, כי הוא מתאים למקור ואף אושר על ידי רו"ח.