פסק-דין בתיק הפ 530/06

בפני תובענה למתן פסק דין המצהיר כי המבקשת הינה הבעלים של 13,930 מיכלי גז במשקל 12 ק"ג כ"א ו- 3,786 מיכלי גז במשקל 48 ק"ג כ"א, וכי אלו נרכשו מן המשיבה  בתמורה מלאה.

עוד מבוקש ליתן צו המתיר למבקשת לשנות את הסימון שעל גבי מיכלים אלו משם המשיבה לשמה או לכל שם אחר לפי ראות עיניה.

רקע עובדתי

המשיבה הינה ספק גז מורשה על פי חוק ואילו המבקשת מגדירה עצמה כ"חברה העוסקת באספקת גז".

ביום 25.3.92 נכרת הסכם בין המשיבה לבין קורן אהרון, באמצעות החברות שבשליטתו: "גז- גל צפון (1992) (ברישום)" ו/או "גזגל (קו - צפון) 1992" ו/או "ק.מ.א. סחר ושירותים בינ"ל בע"מ" (החברות לעיל תיקראנה להלן:" חברת ק.מ.א."), לפיו העניקה המשיבה לחברת ק.מ.א. את זכויות השיווק וההפצה של גז באזור צפון הארץ, באופן שזו האחרונה שימשה סוכנת של המשיבה בכל הנוגע לשיווק הגז, הפצתו ומכירתו לצרכן. ק.מ.א. התחייבה לרכישת גז בכמויות מינימום באופן שבשנה הראשונה התחייבה לרכוש לפחות 50 טון לחודש, בשנה השניה לפחות 100 טון לחודש וכן הלאה בסדר גודל עולה (סעיף 3.12 להסכם). בסעיף 5 להסכם התחייבה ק.מ.א. לרכוש מן המשיבה 500 מיכלי גז בני 12 ק"ג כ"א (להלן:" מיכל קטן") וכן 1,000 מיכלים בני 48 ק"ג כ"א (להלן:" מיכל גדול") תמורת 175,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

העבודה התנהלה באופן לפיו סיפקה המשיבה לק.מ.א. את הגז במיכלים שנרכשו על ידה ובמקביל החזירה ק.מ.א. למשיבה, במעמד קבלת הגז, מיכלים ריקים הזהים במספרם למספר המיכלים שמולאו.

בשנת 1997 העבירה חברת ק.מ.א. את פעילותה למבקשת והמחתה לה זכויותיה וחובותיה, על דעת המשיבה ובהסכמתה המלאה, באופן שהמבקשת נכנסה בנעליה של ק.מ.א. והמשיכה את שיווק הגז באזור הצפון.

בשלב כלשהו נותקו יחסי העבודה בין המשיבה לבין המבקשת וזו הפסיקה לשמש כסוכנת של גזגל.

מבין השיטין ניתן להבין כי המבקשת פועלת כיום כספק גז עצמאי. מכל מקום, כנטען בכתב התביעה, נתקלת המבקשת בבעיה לפיה מחרים המשרד לתשתיות לאומיות בלוני גז המוחזקים על ידה והנושאים את הכיתוב "גזגל" לאור הודעת המשיבה לפיה חדלה המבקשת מלשמש כסוכנת שלה.

המשיבה מתנגדת כי המבקשת תשנה את הכיתוב על הבלונים ותמיר אותם בשמה שלה.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי לאורך כל השנים רכשו חברת ק.מ.א., ולאחר מכן המבקשת עצמה, מן המשיבה 13,930 מיכלים קטנים וכן 3,786 מיכלים גדולים (ובסה"כ 17,716 מיכלים) בתמורה מלאה ומשכך מיכלים אלו הינם בבעלותה ועל המשיבה להמציאם לחזקתה, ולחילופין את תמורתם. עוד היא טוענת, כי משרכשה את המיכלים וקנתה בהם זכות בעלות, רשאית היא לשנות את הכיתוב עליהם באופן שישאו את שמה. לטענת המבקשת, אם גורסת המשיבה כי המיכלים נמסרו זה מכבר לרשותה, הרי שאין היא יכולה לאחוז בחבל משני קצותיו ולהתנגד לשינוי הכיתוב עליהם.

המשיבה טוענת כי מדובר בתובענה מתחכמת חסרת תום לב אשר איננה מגלה את הסעד האמיתי המתבקש בה ואת התכלית אותה היא מבקשת להשיג.

לדבריה, מנסה המבקשת להונות את מינהל הגז, באשר היא פועלת בניגוד לחוק וממלאת בגז מיכלים של המשיבה ושל ספקי גז אחרים ללא רשות, ללא הסמכה ובניגוד לחוק. לטענתה, קבלת העתירה, כפי ניסוחה בכתב התביעה, תאפשר למבקשת להפר את החוק ולהכשיר כל מיכל שיגיע לידיה, ללא כל יכולת פיקוח וללא יכולת לוודא את מקור המיכל, את אופן רכישתו, אם בכלל, את תקינותו וכו'.

לגופו של ענין, טוענת המשיבה, כי איננה מחזיקה ברשותה מיכלים השייכים למבקשת. עוד היא טוענת כי לא מכרה לה מיכלים בעבר שכן דרך העבודה התבטאה במסירת המיכלים כפיקדון בלבד, ועל דרך החלפת מיכל ריק במיכל מלא בגז. המשיבה טוענת כי התשלום בגין המיכלים נעשה כפיקדון בלבד, להבדיל מתמורת מכר, שעה שהצרכן הוא זה שרשאי לדרוש את השבת דמי הפיקדון כנגד החזרת המיכל. המשיבה מדגישה כי מתן הצו המבוקש יאפשר למבקשת לאסוף מיכלים "שמסתובבים" בשוק ואשר מקורם בחברות שונות, ולהסב אותם על שמה ללא כל יכולת פיקוח.

דיון והכרעה

1.         הגם שהמבקשת מנסחת את תביעתה באופן היוצר את הרושם לפיו מדובר בסכסוך רגיל בין שני גופים מסחריים בכל הנוגע להעברת חזקה במיטלטלין שנמכרו ואשר תמורתם שולמה במלואה זה מכבר, הרי אין הדבר כך.

עסקינן באספקת גז ובשיווקו, עיסוק המוסדר על ידי הרגולטור ונתון לפיקוחו.

הפעילות בתחום הגז איננה פעילות חופשית המונחית על פי רצונותיהם והסכמותיהם של שני הצדדים להסכם לפי כללי השוק, היצע וביקוש, אלא מותנית היא ברישוי חוקי  ובאישורו של הגוף המוסמך.

תחום אספקת הגז מוסדר, בין היתר, בחוק הגז (בטיחות ורישוי) התשמ"ט - 1989, המחייב את ספק הגז ברשיון. 

נושא הסימון על גבי המיכלים מוסדר בצו הפיקוח על מצרכים ושרותים (סימון ומילוי מיכלי גז) התשנ"א - 1991 (להלן:" צו הפיקוח - סימון ומילוי").