פסק-דין בתיק הפ 520/07

משיבה 1 (להלן: "הועדה המקומית") הפקיעה 80 מ"ר ממקרקעין ברחוב יהודה הלוי 42 הידוע כחלקה 15 גוש 6924 (להלן: "השטח המופקע") לצורך פרויקט הרכבת הקלה. לאחר מתן פסק דין המחייב את המבקשים למסור לועדה המקומית את החזקה בשטח המופקע, נכרת ביום 4.2.07 הסכם בין המבקשים לבין נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (להלן: "נתע"), לפיו ימסרו המבקשים את החזקה בשטח המופקע עד ליום 15.2.07 וכנגד מסירת החזקה כאמור תשלם נתע למבקשים פיצוי בסך  30,000$ בתוספת מע"מ (להלן: "ההסכם").

המבקשים אינם מסתפקים בפיצוי האמור ותובעים לחייב את המשיבות להם פיצוי נוסף בסך 141,100$ נכון ליום 6.3.06 בצירוף מע"מ והצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

טענות המבקשים

א.      הפטור מתשלום פיצוי בגין הפקעה עד 40% משטח החלקה הקבוע בסעיף 20 (2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: "הפקודה") אינו חל על הפקעה לצורך מסילת ברזל תת קרקעית, ועל כן, אין הועדה המקומית פטורה מתשלום פיצוי למבקשים.

ב.      השטח המופקע כלל מבנה עזר וחצר והפקעתו גרמה לפגיעה קשה לבניין שנותר ללא חצר ששימשה לחניה כמפורט בסעיף 10 לחוות דעתו של השמאי גדעון גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין"), שהעריך כי עקב ההפקעה זכאים המבקשים לפיצוי בסך 107,500S בעד מבנה העזר וסכום נוסף בסך 63,600$ בעד יתרת החצר שהופקעה, ובסה"כ 171,100$ נכון ליום 5.3.06.

טענות הועדה המקומית

א.      השטח המופקע מהווה 20% משטח החלקה של המבקשים ובהתאם להוראות סעיפים 190 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") והוראות סעיף 20 לפקודה, פטורה הועדה המקומית מתשלום פיצוי בעד השטח שהופקע מהמבקשים.

ב.      בהתאם להגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה המונח "דרך" כולל מסילת ברזל. לפיכך יש לפרש את המונח "דרך" הנזכר בסעיף 20 לפקודה ככולל מסילת ברזל, ובהתאם יש להחיל את הוראות סעיף 20 לפקודה על השטח שהופקע מהמבקשים. יתר על כן, בהתאם להוראות תמ"מ 1/5 בשטח המופקע תיסלל מסילת רכבת תת קרקעית ומעליה דרך בהתאם לייעוד שנקבע בתב"ע 1200, ממילא השטח שהופקע מהמבקשים מיועד לדרך.

ג.        מבנה העזר נבנה על ידי המבקשים ללא היתר בניה ועל כן ובהתאם להוראות סעיף 190 (א) (3) לחוק התכנון והבניה, אין המבקשים זכאים לפיצוי בעד הפקעתו.

ד.      לפי הוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבניה "תביעה לפיצויים" תוגש למשרד הוועדה המקומית ובית המשפט המחוזי אינו מוסמך לדון בתביעה כזאת.

ה.      על פי התוכניות החלות על החלקה כבר בשנת 1975 יועד השטח המופקע לדרך ועל כן לא חלה פגיעה בחלקה שנותרה בידי המבקשים.

ו.        ככל שיימצא שהמבקשים זכאים לפיצוי אזי יש לפצותם בסכום של 20,000$ בעד הקרקע ובסכום נוסף של 12,000$ בעד מבנה העזר.

דיון

1. סעיף 190 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), קובע:

"ביצוע ההפקעה

(א)   במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של הממשלה או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:

(1)      סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על "רבע" יבוא "ארבע עשיריות"; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;

(2) ...

(3)     לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;

(4)     לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפירסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין - היום הששים לאחר המועד האמור;

(5) ..."