פסק-דין בתיק הפ 465/05

א.         מהות התובענה

זו בקשה להורות על ביטול פסק בורר שניתן ביום 1/2/04, וכן להורות על ביטול ההחלטה בדבר "עיבוד פרטי החלטת הבורר" מיום 17/2/05, שניתנו שניהם על ידי כבוד הבורר מר משה בן ישי בבוררות בין הצדדים לבקשה זו.

ב.         עובדות רלבנטיות

ביום 16/3/04 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק בורר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בה"פ 497/04.

ביום 6/6/04 נערך דיון בנוכחות הצדדים, שבו הנחה בית המשפט את הצדדים לנסות להגיע ביניהם להבנה ולחזור אל הבורר ע"מ שייתן פסק בורר מתוקן. הצדדים אימצו את הצעת בית המשפט. ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין").

ניסיונותיהם של באי כח הצדדים לפתור המחלוקות בהסכמה - לא הצליחו; ומשכך פנה המבקש ביום 20/10/04 לבורר, וביקשו לשוב ולדון בטענותיו.

המדובר במשיב שטען לזכות מעבר במשך 50 שנים (ס' 7 לתצהירו) בשטח ציבורי, שעתה הפך לגן.

ביום 17/2/05 ניתנה ההחלטה השנייה מאת הבורר. ההחלטה השנייה הותירה על כנה את פסק הבורר ו"סימנה" את דרך המעבר של 1.5 מ' בקצווי הגן, שבו יכול המבקש לעבור רגלית, ולא עם כלי עבודה חקלאי; וזאת, לטענת המבקש, מבלי שהבורר ערך כל דיון במעמד הצדדים מבלי שנימק את החלטתו, ומבלי שהתייחס לגופן של טענות המבקש.

ג.          טענות המבקש

באופן כללי המבקש טוען כי שתי החלטות הבורר - הן בפסק הבורר והן בהחלטה השנייה - ניתנו בחוסר סמכות, והן מקפחות את זכויותיו כפי שהיו הלכה למעשה משך שנים רבות, באשר הותירו למבקש מעבר להולכי רגל, ואינן מאפשרות למבקש מעבר חופשי, לרבות עם כלי חקלאי - וזאת כפי שנהוג היה.

הטענות במפורט:

(א)    ביטול מחמת חוסר סמכות - לא היה בין המבקש לבין המשיבה הסכם בוררות בר תוקף, ולפיכך, לאור האמור בסעיף 24(1) ו-(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), רשאי בית המשפט לבטלו. הסכסוך הובא מלכתחילה בידי המבקש בפני הבורר מתוך טעות בתום לב ביחס לפרשנות תקנה 84 לתקנות המשיבה.

(ב)    ביטול מחמת היות הפסק מנוגד לתקנת הציבור - פסק הבורר, השולל מן המבקש זכות מעבר ממונע, תוך שהוא מתעלם מהנסיבות, מהאופן בו המשיב נוהג לגבי כלל תושביו - הוא פסק הנוגד את תקנת הציבור, ועל כן יש לבטלו מכח סעיף 24(9) לחוק הבוררות.

(ג)      ביטול מחמת אי הקפדה על כללי הצדק הטבעי באופן ניהול הבוררות, ולפיכך יש לבטל את פסק הבורר מכח סעיף 24(4) ו-(10) לחוק הבוררות.

(ד)    ביטול מחמת אפליה של המשיבה, שנתנה רשות לאחרים לעבור בשטח הציבורי, אותה רשות אותה מבקשת המשיבה לשלול מהמבקש. כן טוען המבקש לעיוות דין.

ד.         טענות המשיבה

(א)    במסגרת הדיון בבית המשפט בה"פ 497/04 הצדדים לא ביקשו לבטל את פסק הבורר, אלא שפסק הדין ישאר על כנו למעט "עיבודו". אף פסק הדין מאמץ את פסק הבורר למעט אותם ענינים הדרושים, אם בכלל, עיבוד.

(ב)    הצדדים נפגשו יחד עם הבורר במשרדו בתאריך 28.8.03, וסוכם שמכיוון שממילא יש פניה של המבקש לבוררות ויש הסכמה של המשיבה לכך, הרי שהסכמה זו מספיקה. לאור זאת הצדדים לא מצאו לנכון לחתום על הסכם הבוררות.

(ג)      הסכם הבוררות שבין הצדדים מיוסד על ההתכתבות שבין הצדדים לקראת הליך הבוררות. לחילופין הבוררות נשוא הבקשה נערכה על בסיס תקנה 84 לתקנון המשיבה.