תובענה זו עניינה ביטול פסק-בוררות, שניתן ביום 25/1/06 על-ידי הרכב של חמישה בוררים בערכאה השלישית של מוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן:
"הבורסה").
הרקע לתובענה
1. המבקש היה בזמנים הרלוונטיים המייסד והבעלים של החברה הרומניתM.C.R International Ltd. (להלן:
"החברה"), אשר בשנת 1992 הקימה מפעל לליטוש יהלומים ביישוב אפומץ (Afumati) ברומניה (להלן:
"המלטשה").
בין השנים 1993 - 1994 התנהלו מגעים בין החברה לבין המשיבה, שותפות העוסקת בייצור, שיווק ומכירת יהלומים, במטרה להקים מיזם משותף, שבמסגרתו יורחבו שטחה והיקף פעילותה של המלטשה. לגירסת המבקש, מגעים אלו לא הבשילו לכדי חוזה מחייב, אולם סוכם באותו שלב, כי החברה תשמש כקבלן של המשיבה ותתחייב לבצע עבודות ליטוש עבורה באופן בלעדי, כל עוד המשיבה מצידה תעמוד בהתחייבותה לספק חומר גלם לתפוקה מלאה של המלטשה. בנוסף, סוכם על מחירון עבור הליטוש (המבקש מפנה לנספח ג' לתובענה).
בחודש יוני שנת 1996 התקשרה החברה עם המשיבה, באמצעות חברה שבבעלותה ששמה Mando Asakim Ltd. (להלן:
"מנדו"). באחד ההסכמים שנחתמו בין הצדדים מכרה החברה למנדו מחצית מזכויות הבעלות במבנה המלטשה (נספח א' לתובענה, להלן:
"הסכם המכר"). בהסכם נוסף שכרה החברה מידי מנדו את חלקה בשטח המלטשה תמורת תשלום חודשי בסך 1,000 $ (דולר ארה"ב) (ההסכם מצורף כנספח ב' לתובענה, להלן:
"הסכם השכירות").
על-פי הנטען בתובענה, בחודש אוקטובר שנת 1996, הודיעה המשיבה כי אין לה אפשרות להמשיך ולספק לחברה חומר גלם לליטוש. בעקבות זאת, נקלעה החברה לקשיים כלכליים, עד כי בשנת 1998 עמדה בפני סגירת המלטשה. על רקע זה, וכן על רקע חילוקי-דעות בין המבקש לבין שותפו למיזם, מנחם רובינסון, מכר המבקש את מניותיו בחברה לחברה שוויצרית, ולבקשתה, נשאר לפרק זמן נוסף כדי לנהל את המלטשה. המבקש טוען, כי משנת 1996 ועד שנת 1999 לא הביעה המשיבה כל התעניינות במלטשה ולא קיימה את התחייבותה לספק חומר גלם לליטוש. בשלהי שנת 1999, נערכה שיחה בין המבקש לבין מולדבסקי, שותף במשיבה, במהלכה התעניין ברווחים של המלטשה ואף דרש מהמבקש לשלם למנדו דמי-שכירות בסך של 12,000 $ לחודש, אך המבקש סירב להיענות לדרישה זו, בהיותה "מופרכת", כלשונו.
2. ביום 28/10/99 ביקשה המשיבה לזמן את המבקש לבוררות על סכום של 865,000 $
בפני המוסד לבוררות של הבורסה (נספח ד' לתובענה). המבקש השיב, כי היות שחילוקי הדעות בין הצדדים מתייחסים לנכס ברומניה, שאין לו שום קשר לבורסה, על המשיבה להפנות כל טענה או תביעה בעניין זה לבית-משפט (נספח ד1 לתובענה). ביום 30/1/01 חזרה המשיבה וביקשה לזמן את המבקש לבוררות בבורסה, עקב דרישתה
"לבצע התחשבנות בגין כספים בסכומים גבוהים ביותר בקשר לשותפות ייצור יהלומים" (נספח ה' לתובענה). המבקש טוען, כי בפעם זו נאלץ להסכים לבוררות לאחר שנמסר לו על-ידי המחלקה המשפטית של הבורסה כי אם לא יעשה כן, ישלל היתר הכניסה שלו למתחם הבורסה. ביום 13/3/01 התקיימה ישיבת בוררות ראשונה בפני הבוררים מר רפי רגב ומר אבי גרייצר, והצדדים חתמו על הסכם בוררות (נספח יז' לתובענה). בפתח ישיבה זו ובטרם חתם על הסכם הבוררות, הבהיר המבקש כי הסכמתו נוגעת אך ורק לבירור טענת המשיבה לגבי שותפות בייצור יהלומים, והבוררים אכן אישרו בפניו כי
"אם זה יהיה עניין של רכוש לא נעסוק בזה, כל מה שלא שייך לעסקי יהלומים אנחנו לא דנים" (פרוטוקול הישיבה מצורף כנספח ו' לתובענה). בתום ההליך ניתן פסק הבוררות, שבגדרו קבעו הבוררים כך:
"לאחר שמיעת הצדדים והעדים הננו מחליטים כי על מנחם צביק (המבקש, א' ג')
לשלם למולד מולדבסקי (המשיבה, א' ג')
את חלקו בשכירות של המפעל ברומניה בסך של 1,400 $ לחודש, וזאת בגין התקופה שתחילתה ביום 1/1/98 וסיומה ביום 30/6/02, דהיינו סך של 75,600$. סכום זה ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים... בנוסף לאמור לעיל וביחס לתקופה שלמן יום 1.7.02 ואילך הננו קובעים, כי כל עוד מנחם צביק משתמש ו/או מפעיל את המפעל ברומניה עליו לשלם למולד מולדבסקי סך של 1,400 $ לחודש" (נספח יד' לתובענה).
שני הצדדים ערערו על פסק הבוררות בפני הערכאה השנייה, בה ישבו הבוררים מר אייל בדיחי, מר ניסן בוק ומר יורם יעקובוביץ. ביום 14/7/04 ניתן פסק בוררות בו נקבע כי:
"לאחר שמיעת הצדדים הננו מחליטים כי על מר מנחם צביק לשלם למולד מולדבסקי סך של 134,000 $ ב- 7 תשלומים חודשיים רצופים ושווים של 19,143 $ לחודש. תשלום ראשון ב- 1.8.2004. בנוסף לאמור לעיל וביחס לתקופה שמיום 1.8.2004 ואילך הננו קובעים, כי כל עוד מנחם צביק משתמש ו/או מפעיל ו/או נהנה בכל דרך שהיא מהמפעל ברומניה עליו לשלם למולד מולדבסקי סך של 1,400 $ לחודש" (נספח יט' לתובענה).
הסכסוך אף הגיע לערכאה שלישית של המוסד לבוררות בבורסה. פסק-בוררות ניתן ביום 25/1/06 על-ידי הבוררים: י' כהן, א' ורטהיימר, ד' לביא, א' לוי, וי' זהבי, שהחליטו כדלקמן:
"1. על מר צביק מנחם לשלם לה"ה מולד מולדבסקי סך של 157,800 $ (מאה חמישים ושבעה אלף ושמונה מאות דולר ארה"ב), ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים...
2. כל זמן שמר צביק ממשיך להשתמש במפעל יהיה עליו להמשיך ולשלם סך 1,400 $ (אלף וארבע מאות דולר ארה"ב) לחודש.
3. על מר מנחם צביק להמציא לה"ה מולד מולדבסקי את המסמכים הבאים:
·
מסמך רישום חברת
M.C.R
ושמות בעלי המניות בתקופת העבודה המשותפת 1994-1996.
·
מסמכי מכירת אחזקותיו ב
M.C.R
.
·
מסמכי זהות החברה הרוכשת וזהות בעלי המניות בה"
(נספח כה' לתובענה).
מכאן התובענה שלפניי לביטול פסק הבוררות.
טענות המבקש