פסק-דין בתיק הפ 312/05

1.         זוהי בקשה לביטול פסק משקם בעילה של טעות גלויה על פני הפסק לפי סעיף 28(א)(3) לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב - 1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

2.         המבקשים, ה"ה רון ודנית גלילי, עותרים בבקשה דנן לביטול פסק המשקם מיום 14.8.05, שניתן ע"י המשקם, עו"ד עמנואל סולומונוב (תיק מס' 3/3/15/10) (להלן: " המשקם"), לפיו, חויבו המבקשים לשלם למשיבה 1, גב' חוה לדרר (להלן: " המשיבה") סך     149,685 ש"ח (חוב בסיסי נכון ליום 31.3.86 בסך 11,586 ש"ח) והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח + מע"מ.

3.         בזמנים הרלוונטיים לסכסוך, המבקשים והמשיבה היו חברים במושב תל עדשים, משיב מס' 2 (להלן: " האגודה"); אביו של המבקש מס' 1, מר נפתלי גלילי, היה בעל משק וחבר באגודה. בראשית שנת 1986 היתה המשיבה ביתרת חובה בכרטיסה האישי באגודה; משלא נמצא מוצא אחר לסילוק חובותיה של המשיבה לאגודה, הוצע לה ע"י נציגי האגודה למכור את משקה שלה באופן שכספי התמורה ישמשו לסילוק חובותיה לאגודה. משכך, מכרה המשיבה את זכויותיה במשק מס' 68 למבקשים תמורת סך 100,000 $, כאשר סך של 80,000$ מסכום התמורה ישולם מיד והחזקה במשק תועבר למבקשים ואילו היתרה בסך 20,000 $ תפרע לאחר 10 שנים ותישא ריבית שנתית צמודה של 16%, אשר תשולם מדי חודש בחודשו.

ביום 28.2.86 נחתם זיכרון דברים בין המשיבה ובין המבקשים אודות עסקת המכר וביום 25.3.86 התקיימה ישיבת הנהלה באגודה אשר אישרה את מכירת משק המשיבה למבקשים; ביום 15.3.86 חויב כרטיסו של נפתלי גלילי, אביו של המבקש מס' 1,  באגודה בסך 82,500$ ומנגד זוכה כרטיסה האישי של המשיבה בסכום זהה ולמשיבה לא נותרה יתרת חוב לאגודה.

לשלמות התמונה, יצוין, כי המשיבה עבדה במשק חתנה, מר מיכאל אלוני (להלן: " אלוני"), בעבודות עזר שונות, כאשר בתקופה מסוימת לא זכתה לקבל שכר בגין עבודתה, אולם החל מחודש מאי 1986 ועד לחודש נובמבר 1988, שולם לה שכר בגין עבודתה.

4.         אליבא דגרסת המבקשים, הם שילמו למשיבה ולפקודתה את הסכומים שלהלן:

סך 82,500$ בתשלום ישיר לכרטיס המשיבה באגודה ביום 15.3.86, סך 18,414 ש"ח בהעברות לאלוני באמצעות האגודה בתאריכים שונים, שערכן ליום 1.4.86 הינו 19,880 ש"ח וסך 4,740 ש"ח בגין גילום שכר דירה והקדמת תשלומי מיסים; סה"כ 149,210 ש"ח שהם 100,000 $ נכון ליום 1.4.86; ובכך, כך לשיטתם, עמדו המבקשים במלוא התחייבותם הכספית למשיבה. המבקשים אינם מכחישים, כי סעיף גילום שכר הדירה, שהושכרה לאגודה על ידם, והסכמתם להקדמת תשלומי המיסים, עמדו לדיון כנושא מרכזי בפני המשקם. המבקשים הוסיפו וטענו, כי חובה של המשיבה לאגודה הוקפא, הועמדה לזכותה תמורה בסך 20,000$ כהלוואה בחשבון חתנה אלוני, הועמדה לזכותה דירת שירות בשכ"ד מסובסד והוענק לה מיסוי מסובסד במשך שנתיים וחצי ולשביעות רצונה, עד שהאגודה קרסה, ותשלומי הריבית שקבלה המשיבה מחתנה אלוני באמצעות האגודה הופסקו.

ההליכים המשפטיים וההתדיינויות בין הצדדים טרם הפניה למשקם

5.         בין השנים 93-91 התנהלו דיונים בפני הבורר יוני קמחי בתנועת המושבים בתביעת המשיבה נגד האגודה; הבורר פסק, כי יש להפנות את התביעה למשקם. יחד עם זאת, ביום 9.3.93 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בעפולה (ת.א. 793/93) תביעה כספית נגד המבקשים, אולם התביעה נמחקה ביום 4.11.93. ביום 30.8.94 הגישה המשיבה תביעה כספית בסך 200,000 ש"ח בגין מכירת המשק נגד המבקשים בבית משפט השלום בנצרת (ת.א. 1872/94). התביעה הועברה בהסכמת הצדדים למשקם עפ"י הוראות חוק ההסדרים.

הדיונים בפני המשקם

6.         המשיבה טענה, כי המבקשים חייבים לה סך 20,000$ בצירוף ריבית שנתית צמודה בשיעור 16% ובס"ה 1,219,344 ש"ח.

7.         הפלוגתא העיקרית שעמדה להכרעתו של המשקם סבה סביב השאלה, אם סילקו המבקשים את יתרת התמורה המגיעה למשיבה ואם שילמו לה את שיעורי הריבית המוסכמים. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והמשיבה אף נחקרה על תצהירה, אך בטרם נסתיימה חקירתה, קיבלו הצדדים את הצעת המשקם והותירו להכרעתו שני נושאים בלבד, כהגדרתו בסעיף 4 לפסק המשקם, והם:

א.         כלום סולק חלק מחוב המבקשים למשיבה בסך 18,414 ש"ח ע"י תשלום המשכורת אשר קיבלה המשיבה במשק אלוני בגין התקופה מחודש מאי 86 עד נובמבר 88.

 ב.        האם שילמו המבקשים למשיבה סכום הנמוך מסך של 82,500 $.

8.         לבקשת ב"כ המבקשים ובהסכמת ב"כ המשיבה, מינה המשקם את רו"ח מונטי מזל כמומחה מטעמו (להלן: " המומחה") על מנת שיבחן את "טענת פרעתי" של המבקשים.

9.         הצדדים הגיעו להסכמה דיונית נוספת, לפיה, יפסוק המשקם בתביעות על - פי החומר שיוגש לו ע"י הצדדים, לרבות סיכומי הצדדים, ללא כל הגבלה.

פסק המשקם

10.        לאחר שבחן את חוות-דעת המומחה ולאחר ששקל את טענות הצדדים, הגיע המשקם למסקנות שלהלן:

א.         המבקשים שילמו למשיבה סך 82,500 $, כפי שיעור חובה באגודה. המשקם לא קיבל את עמדת המומחה בעניין זה וקבע, כי אף אם חויב חשבונה של  המשיבה בסך 5,961$ (סך 45,990 ש"ח), כתוצאה מזיכוי שגוי שנעשה בכרטיסם של המבקשים, אין בעובדה זו כדי להעלות או להוריד, משלא נתבעה המשיבה ע"י האגודה לתשלום נוסף מעבר לסך של 82,500 $.