פסק-דין בתיק הפ 286/05

מבוא

1.         המבקש הינו חקלאי מחקלאי כפר גוש חלב, מתגורר כיום בכפר ראמה.

2.         המשיבים 1 ו- 2, נציב המים ומשרד החקלאות, החליטו, כי "סה"כ הקצאת מים לחקלאות לחקלאי גוש חלב תעמוד על 950,000 מ"ק" (ראה: "סיכום פגישה עם ראשי האגודות החקלאיות בגוש חלב, אנשי מקורות ומשרד החקלאות - 26.7.98 בנושא: הקצאת מים לחקלאות" מיום 27.7.98, נספח ג' להמרצת הפתיחה המתוקנת - להלן: " סיכום הפגישה").

3.         בהתאם לאמור בסיכום הפגישה "אנשי גוש חלב, ראשי האגודות ויו"ר הועדה החקלאית יגישו בהקדם רשימת חלוקה בכמות של עד 950,000 מ"ק על פי מפתח מוסכם ואחיד. הרשימה תכלול את כל האגודות ואת כל החקלאים הפרטיים, תהיה חתומה על ידם ומאושרת בחתימת יו"ר הועדה החקלאית - מר אברהים עלם. הועדה החקלאית תצרף לרשימות החלוקה פירוט הקריטריונים לחלוקה שהנחו את הועדה החקלאית".

4.         ב "פירוט חלוקת מי ההשקיה בגוש חלב, לפי אגודות וחיבורים פרטיים" (נספח ו' להמרצת הפתיחה המתוקנת), אושרה למבקש כמות מים של 16,009 מ"ק (בגין 21.119 דונם נטוע ו- 39 דונם בלתי נטוע). פירוט החלוקה התבסס על הדברים הבאים:

א.         סקר האדמות החקלאיות בגוש חלב וחלוקת המים לפי שמות מעודכן ליום 10.7.1998.

ב.         החלוקה לדונם נטוע התבססה על כ- 590 מ"ק לדונם.

ג.          החלוקה לדונם בלתי נטוע התבססה על כ- 91 מ"ק לדונם.

(פירוט החלוקה הנ"ל ייקרא להלן: " הסדר החלוקה הפנימית").

הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה המתוקנת

5.         המבקש עותר בהמרצת הפתיחה המתוקנת למתן פסק דין הצהרתי אשר לפיו:

א.         יוצהר על בטלות ההסדר שהושג בין המשיבים בעקבות הפגישה מיום 26.7.98 בדבר החלוקה הפנימית של מכסת המים בין תושבי ואגודות המים בכפר גוש חלב, היינו, יוצהר על בטלות הסדר החלוקה הפנימית.

ב.         תעודכן כמות החלקות החקלאיות שבבעלות ו/או בהחזקת המבקש ל- 66.758 דונם, שיהיו כולם לירקות.

ג.          תעשה אבחנה בין שלושה סוגים של חלקות חקלאיות, שלגבי כל סוג תקבע מכסה כדלקמן:

1.         מטעים 590 מ"ק לדונם.

2.         ירקות 700 מ"ק לדונם.

3.         גידולי שדה 91 מ"ק לדונם.

ד.         תבוטל חלוקת המים באופן שווה לכל חודשי השנה ותנתן לצרכן האפשרות לקבוע את עיתוי הצריכה לפי עונת ההשקיה - בחודשי הקיץ.

ה.         יינתן פיצול סעדים.

ב"כ המבקש הדגיש בסיכומיו, כי הסעד העיקרי הוא ביטול הסדר החלוקה הפנימית, כאשר יתר הסעדים הינם בבחינת סעדים משניים.