פסק-דין בתיק הפ 201452/05

1.         המשיבה 1 (להלן - המשיבה) הינה הזוכה בתיק הוצאה לפועל 2-05-30537-01 (להלן - תיק ההוצל"פ) וחברת אפרופו ראשון לציון (1990) בע"מ הינה החייבת באותו תיק (להלן - החייבת).

            המשיב 2 (להלן - המשיב) מונה בתיק ההוצל"פ לשמש ככונס נכסים על נכסיה של החייבת, שניהלה באותו זמן מסעדה בראשון לציון.

2.         ביום 2.10.05 הגיש המשיב בקשה לראש ההוצאה לפועל לביצוע עיקול ברישום על המטלטלין המצויים במסעדת "גרנדין" שבפארק המדע ברחובות (להלן - גרנדין), בנמקו את הבקשה בכך, שהחייבת העבירה את פעילותה ואת מטלטליה לגרנדין, ובהסתמכו על הודעה שתלתה החייבת, המודיעה ללקוחותיה אודות "משכנם החדש" בגרנדין.

            ראש ההוצאה לפועל נתן ביום 9.10.05 החלטה "כמבוקש".

            בהתאם לכך, הגיע המשיב לגרנדין וביצע רישום בעיקול של המטלטלין המצויים שם.

3.         המבקשת טענה בתובענה זו, כי היא הבעלים של גרנדין ושל המטלטלין המצויים בה, ובית המשפט התבקש להצהיר " כי נכסי המבקשת הינם בבעלות המבקשת בלבד, כי לחייבת אין כל זכות בנכסי המבקשת, וכי המשיבים אינם רשאים לפעול כנגד המבקשת על פי תביעות ו/או הליכים שנקטו ו/או ברצונם לנקוט בעתיד כנגד החייבת, כי המשיבים אינם רשאים ו/או יכולים לרדת לנכסי המבקשת בקשר להליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל בין החייבת לבין המשיבה 1 בתיק ההוצאה לפועל...".

4.         יצוין, כי במקביל לכך, ביקשה המבקשת מראש ההוצאה לפועל לבטל את החלטתו האמורה.

            ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה, והפנה את המבקשת לבית המשפט לבקש צו הצהרתי באשר לבעלות על המטלטלין שעוקלו (החלטה, מיום 17.11.05).

5.         סעיף 28 ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצל"פ) קובע את הכללים, כאשר יש ספק בבעלות על מטלטלין שעוקלו, ולפיו, חזקה על מטלטלין שנתפסו על גופו של החייב בכליו או בחצרים שבהחזקתו, כי הם שלו, וחזקה הפוכה, כאשר המטלטלין לא נתפסו על גופו, בכליו או בחצרים שבחזקתו, "כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל" ההפך מאותן חזקות.

            סעיף 28(ג) קובע:

            " הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו, כדי לאפשר למבקשת לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המטלטלין המעוקלים...".

            נמצא, שתובענה זו במהותה, גם אם נוסחה מעט אחרת, הינה פנייה להצהרה על בעלותה של המבקשת במטלטלין שעוקלו בגרנדין, בהתאם לסעיף 28(ג) ל חוק ההוצל"פ הנזכר.

6.         ואכן, תצהירי המבקשת וכתבי בית הדין שהוגשו (יצוין, כי המשיב משך את תצהירו שניתן מטעמו ומטעם המשיבה גם יחד) כוונו כולם לשאלה, מיהו הבעלים של המטלטלין שעוקלו.

            לצורך כך, צירפה המבקשת חוזה שכירות (נספח ג' לתצהירה המשלים) שעשתה עם הבעלים של המקרקעין, שבו מצויה גרנדין, איילת השקעות (ת.מ.ר) 1994 בע"מ ונכסי קלע ת.מ.ר בע"מ (שתיהן, להלן - תמר), על פיו שכרה המבקשת, עוד קודם לתחילת הסכסוך שבין המשיבה ובין החייבת, את המקום לצורך ניהול מסעדה, ואף רכשה את הציוד שהיה באותו מקום, אשר שימש מסעדה קודמת שנוהלה שם, וכן צירפה קבלות שונות, שהתיימרו להוכיח רכישת חלק מהציוד הנדון על ידה.

            המשיבים, לעומת זאת, הפנו לאותה מודעה שצוינה לעיל, שבה מודיעה החייבת ללקוחותיה על "משכנה החדש" בגרנדין וכן ציינו את העובדות הבאות: המבקשת עצמה הינה אחד מבעלי מניותיה של החייבת. בעל מניותיה האחר של החייבת הוא אבי חיו, שהוא גם בעל מניותיה היחיד של המבקשת. אבי חיו הינו גם מנהלן היחיד של המבקשת ושל החייבת גם יחד.

7.         אלא, שחיו מסר בחקירתו בבית המשפט עמדה מפתיעה, המשמיטה את כל בסיס התובענה (עמ' 5 למטה, עמ' 6 למעלה):

            " ש.      העסק עוד קיים? מסעדת גרנדין.

ת.         כן.

ש.        היא מנוהלת על ידי המבקשת כאן