פסק-דין בתיק הפ 201188/04

1.         המבקשת התקשרה ביום 21.1.03, בהסכם עם חברת איתור קל (להלן: " ההסכם "). מכוח ההסכם, הותקנו במכוניות של המבקשת מכשירים המיועדים לכך כי ניתן יהיה לאתר את המכוניות אם הן ייגנבו. על פי ההסכם, המבקשת היתה זכאית לקבל מאיתור קל שירות של איתור המכוניות.

            המבקשת שילמה לאיתור קל עבור התחיבויותיה של איתור קל בהסכם, באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמו של מנהל המבקשת, מר מנחם תמרי. התשלום מכוח ההסכם, בוצע ב-30 תשלומים חודשיים.

2.         שירותי האיתור שניתנו על ידי איתור קל, נפסקו בחודש ינואר 2004. לטענת מר תמרי, ביום 24.5.04 נשלח מכתב מטעמו אל המשיבה בהקשר זה.

            המבקשת טוענת כי המשיבה היתה צריכה להפסיק לחייב את כרטיס האשראי בקשר עם ההסכם, בינואר 2004, כאשר השירות נפסק, או לחלופין, ב-24.5.04, כאשר המבקשת הודיעה על כך למשיבה.

            המבקשת מבססת טענותיה על כך שלגירסתה ההסכם בינה לבין איתור קל היה הסכם לאספקת שירות (איתור מכוניות), ולא הסכם למכירת מכשירי איתור.

3.         המבקשת הוסיפה וטענה, כי אף לו היה ההסכם הסכם למכירת מכשירים, היתה המשיבה חייבת להפסיק את ביצוע החיובים. זאת, לאור ציפייתה של המבקשת, ולאור העובדה שה"נכס" שהיא קיבלה, לא היה בדיוק הנכס שאותו היא הזמינה.

            המבקשת טוענת כי אף אם נשווה את המקרה למצב של תשלום באמצעות שטרות, המסקנה תהיה זהה, שכן מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב, שעל פי ההלכה הפסוקה - אין מניעה לקזזו.

4.         עוד נטען כי המשיבה הפרה את חובותיה כתאגיד עזר על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), בין היתר בכך שהסתירה מלקוחותיה את העובדה שבכל מקרה של עיסקת תשלומים, הסולק מעביר את מלוא התמורה אל בית העסק, ולא מסרה ללקוח את האפשרויות האחרות שיש לו לבצע את העיסקה. ענין זה מקבל משנה חומרה שכן המשיבה היתה במצב של ניגוד אינטרסים, לאור העובדה שהיא גובה עמלה קבועה בגין עסקאות כאלה.

            עוד נטען כי המשיבה הפרה את חובותיה מכוח ס' 10א' לחוק כרטיסי חיוב. 

5.         מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את התובענה.

            לטענתה, ההסכם בין המבקשת לבין חברת איתור קל, היה - כעולה מלשונו - הסכם לרכישת מוצרים (ארבעה מכשירי הGPS), ואילו שירותי האיתור ניתנו למבקש ללא תשלום. לטענת המשיבה, מסקנה זו עולה גם מנספח ב' לתצהירו של מר תמרי, שם נאמר כי התשלומים המשלומים הם עבור ה"יחידות", ולא עבור השירות. לכן, אין בסיס לטענת המבקשת לפיה היא לא קיבלה את הנכס שרכשה בהסכם.

            אין לקבל את טענת המבקשת לגבי תכלית ההסכם שלה עם איתור קל, שכן חברת האשראי אינה מבטחת של עסקאות, ולא ערבה לקיום התחייבויות הספק על פי העסקה.

6.         המשיבה טוענת עוד, כי יש להחיל על עסקה בכרטיס אשראי את ההלכות שנפסקו בדיני השטרות למקרה של "כשלון תמורה".

            המשיבה טוענת כי בענייננו, מדובר לכל היותר בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאינו מקנה למבקשת את הזכות לעשות שימוש בהוראות ס' 10 לחוק כרטיסי חיוב. כשלון התמורה הוא חלקי, שכן לארבעת המכשירים שהמבקש קיבל מחברת איתור קל, יש ערך כלכלי כלשהו.

            כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב, שכן לא ניתן לחלץ את ערך המכשירים שרכש המבקש מאיתור קל מערך העסקה ללא עדים וראיות. לעניין זה נטען כי אין לקבל את עדותו של מר תמרי לגבי שווי המכשירים - הן לאור המועד בו הגרסה הועלתה, והן משום שלא הובאה כל ראיה לטענה.

            המשיבה טענה, כי אין בסיס לטענת המבקש לפיה חברת כרטיסי האשראי אינה אוחזת כשורה.

7.         לגבי התוספת בכתב יד להסכם, המשיבה טוענת כי היא מחייבת רק במסגרת מערכת היחסים הפנימית בין המבקש תלבין איתור קל, אולם היא אינה יכולה לחייב את המשיבה בלא שהיא הסכימה לתחולתה מראש.

            המשיבה טוענת כי חברת לאומי קארד (הסולק) זיכתה את איתור קל במלוא סכום העסקה, ולכן המשיבה חייבת לפרוע את תמורת שובר העסקה ללאומי קארד מידי חודש, וזאת - לאור המצג שהנכסים שנרכשו במסגרת העסקה הם מכשירי האיתור, המסופקים ללקוחות באופן מיידי.

            בנוסף, לטענת המשיבה, ההערה בכתב יד אינה מתיישבת עם דרישות המבקשת לעצור את התשלומים. הטעם לכך הינו כי התשלום במזומן בסך 1,008 ש"ח, נועד לכסות את 6 חודשי הפעילות האחרונים. מדובר אם כן בסך של 168 ש"ח לחודש. מכאן, כי 30 התשלומים להם נפרסה העסקה, אינם שקולים     ל-36 החודשים בהם סופק השירות.