פסק-דין בתיק הפ 200999/04

1.         ביום 19.3.63, חתם המבקש על חוזה שכירות מוגנת (להלן: " החוזה ") עם אביהם המנוח של המשיבים.

            לטענת המשיבים, המבקש הפר את החוזה בהפרות רבות, כאשר המשכיר נאלץ להגיש נגדו מספר תביעות בבית המשפט, החל בשנת 1963, ואילך, בקשר עם ההפרות הללו.

            התביעה האחרונה כנגד המבקש הוגשה במסגרת ת. א. 94854/98.

            במסגרת תביעה זו, הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן: " הסכם הפשרה "), שקיבל תוקף של פסק דין ביום 6.7.99.

2.         הסכם הפשרה קובע:

"2ד. מוסכם בין הצדדים כי אי תשלום דמי השכירות במועד, של אחד מהתשלומים הנ"ל, יהווה הפרה של הסכם זה, של הוראות חוזה השכירות מיום 19.3.63 שבין הצדדים ושל הוראות החוק, ויזכה את התובעים לקבל את החזקה הפנויה במושכר ולפנות את הנתבע ממנו.

          פינוי זה יבוצע באופן אוטומטי, באמצעות לישכת ההוצאה לפועל, בלא שהתובעים יזדקקו לפניה נוספת כלשהיא לכב' בית המשפט בענין זה.

          ה. הנתבע (הוא המבקש, ר.ר.), מצהיר כי לא יעורר כל תביעה או טענה בענין זה."

            המשיבים טענו, כי המבקש הפר את הסכם הפשרה, ואת התחייבויותיו על פי החוזה. ביום 23.5.04, הם פתחו תיק הוצל"פ פינוי על סמך הסכם הפשרה, בלא שהוגשה תביעת פינוי כנגד המבקש.

3.         המבקש תטוען כי הסכם הפשרה אינו מהווה פסק פינוי שהוא בר ביצוע, וכי על מנת לפנותו מהמושכר, על המשיבים להגיש תביעה נוספת לפנותו.

            המשיבים טוענים כי הוסכם במפורש בהסכם הפשרה כי הפינוי יבוצע באופן אוטומטי, בלא שיהיה צורך שהם יגישו תביעה נוספתת כנגד המבקש.

4.         אני סבורה כי הדין עם המבקש.

            גם לגירסת המשיבים, בהסכם הפשרה נשוא התביעה הקודמת (ת. א. 94854/98), הוענק למבקש, לפנים משורת הדין, סעד מן הצדק (ר' ס' 19 לתשובת המשיבים).

            כלומר, המבקש נותר דייר מוגן במושכר, חרף הפרותיו הנטענות את החוזה.

5.         מקץ זמן מה, חזר המבקש להפר את החוזה - ועל כך אין למעשה מחלוקת.

            אכיפת הסכם הפשרה כמות שהוא משמעה שלמבקש, שהוא דייר מוגן במושכר, לא תהיה הזדמנות נוספת להעלות טענה של "סעד מן הצדק", משום שהוא ויתר על הזדמנות זו, במסגרת הסכם הפשרה.

            בלא לחוות דעה כלשהיא בשאלה האם טענה כזו של המבקש תתקבל, אם וכאשר הוא יעלה אותה, אני סבורה כי אין לשלול מהמבקש את האפשרות להעלות את הטענה, במסגרת דיון בבית המשפט.

6.         העובדה שהצדדים הגיעו בתביעה הקודמת להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ואשר שלל לכאורה את זכותו של המבקש להעלות טענה של "סעד מן הצדק", אינה משנה את מסקנתי הנ"ל.

            בפסק הדין בוקובזה נ. שירי (ע"א 76/81, פ"ד ל"ז (3) 622), בית המשפט העליון התייחס לסוגייה דומה.