פסק-דין בתיק הפ 200942/05

            המשיב 2 (להלן - בנה"פ) הוא הזוכה באותו תיק.

נכון ליום הגשת תובענה זו (2.8.05) עמד החוב בתיק ההוצל"פ על סך של     241,414 ש"ח.

2.         התיק נפתח בשנת 1986.

            באותה עת נוהל כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל נוסף, שהזוכה בו היה בנק דיסקונט.

            ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשת המבקש לאחד את שני התיקים וחייב את המבקש בתשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח, שחולק בשווה בין שני הזוכים.

3.         לטענת המבקש, הוא ביקש בחודש מאי 1988 לסלק את כל חובו במסגרת תיק האיחוד, פקיד לשכת ההוצל"פ מסר לו כי החוב עומד על סך של 3,448 ש"ח, הוא שילם סכום זה ונמסר לו אישור על פרעון כל החוב וסגירת התיק.

            מוסיף המבקש, כי באותה עת הטיל בנק דיסקונט עיקול על חשבון הבנק של אמו שהיתה ערבה לחובו לבנק דיסקונט, הוא ניגש לבנק דיסקונט הציג בפניו את האישור שקיבל והבנק נעתר לבקשתו, ביטל את העיקול וסגר את התיק כנגדו.

4.         לטענת המבקש, הוא הופתע לגלות בחודש מאי 2004 כי תיק ההוצל"פ של בנה"פ עדיין לא נסגר.

            הוא גילה זאת, לאחר שקיבל החלטה של ראש ההוצאה לפועל להגיב על בקשת בנה"פ להגדלת קרן החוב.

5.         בתובענה זו, עותר המבקש לסעדים הבאים:

            " לתת פסק דין הצהרתי, לפיו המבקש שילם את מלוא החוב בתיק ההוצל"פ... ולהורות על סגירת תיק ההוצל"פ;

            לחילופין, לחייב את המשיבה מס' 1 בתשלום החוב בתיק ההוצל"פ למשיבה 2;

            ולחילופי חילופין, לקבוע כי החוב בתיק ההוצל"פ יישא מיום 12.5.88 הפרשי הצמדה וריבית כחוק....".

            המשיבות מבקשות לדחות את כל דרישותיו של המבקש.

6.         הסעד העיקרי המבוקש בתובענה זו הינו "טענת פרעתי", כנוסחה בסעיף 19(א) ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967:

            " חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין...".

            משכך, סעד זה צריך לידון בפני ראש ההוצאה לפועל, ולא בפני בית המשפט.