פסק-דין בתיק הפ 200753/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון שהתנהל במעמד המבקשות ובא כוחן וכן המשיב 2, בנו ובא כוחו, במסגרת המרצת פתיחה שהוגשה על-ידי המבקשות למתן פסק דין הצהרתי לפיו הקרוואן שנמצא במשק 10 במושב עזריה (להלן: " הקרוואן") וחלק מהמיטלטלין המצויים בו שייכים למבקשת 2 בלבד, וכי חלקם האחר של המיטלטלין המצויים בקרוואן וכן כספים המצויים בחשבון 475912 בבנק דיסקונט בע"מ סניף 043, לרבות תוכניות חסכון וכל כספים אחרים הקשורים לחשבון זה (להלן: " החשבון"), שייכים למבקשת 1 בלבד.

המבקשת 1 הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה, והצהירה שהמשיב 1 בבקשה הוא בעלה מ- 14.9.03, והם מקיימים הפרדה רכושית, כיוון שהמשיב 1 אינו מרוויח כסף באופן סדיר. כמו-כן הוצהר שהחשבון נפתח על-ידי המבקשת 1 כשש שנים לפני הנישואין ומשמש אותה בלבד, פרט לתקופה קצרה שבין 2.9.04 ל- 24.2.05, בה ניאותה לרשום את המשיב 1 כבעלים משותף בחשבון, אולם חזרה בה זמן קצר לאחר מכן בשל כך שהמשיב 1 לא הפקיד משכורות בחשבון כמובטח. המבקשת 1 הצהירה שהיא עובדת במספר עבודות חלקיות ושכל הכנסותיה מועברות לחשבון, כאשר בעלה לא מכניס לחשבון כספים כלשהם. בנוסף הוצהר כי קיימת בחשבון תוכנית חסכון שנפתחה על-ידי המבקשת ונרשמה על-שמה ביום 11.1.99. לבסוף הצהירה המבקשת כי הנה מתגוררת בקרוואן עם בעלה ושחלק מהמיטלטלין המצויים בו, כמפורט בתצהיר, שייכים לה בלבד. המבקשת 1 צירפה לתצהירה אישורים מהבנק, דפי חשבון, תלושי משכורת ופירוט חיובים בכרטיס אשראי.

המבקשת 2 הגישה אף היא תצהיר בתמיכה לבקשה, והצהירה כי העמידה את הקרוואן בשטח המשק שלה ושל בעלה לרשותם של בתה ובעלה, המבקשת 1 והמשיב 2, על-מנת לסייע להם בראשית דרכם כזוג צעיר. כמו-כן הוצהר כי הקרוואן וחלק מהמיטלטלין המצויים בו והמפורטים בתצהיר שייכים לה בלבד ונקנו מכספה.

בנוסף צורף לבקשה תצהיר של הגב' גלית עברון, שהצהירה כי נתנה במתנה למבקשת 1, שהנה אחותה, מצלמה דיגיטלית מסוג פנטקס, אשר החשבונית עבורה צורפה לתצהיר.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים החליט בית המשפט שהואיל ונראה שהקרוואן משמש הלכה למעשה כנכס מקרקעין, אשר לגביו אין לבית משפט זה סמכות עניינית, יתנהל הדיון בתובענה אך ורק לגבי החשבון הרשום על שם המבקשת 1 והמיטלטלין המצויים בקרוואן.

המבקשת 1 נחקרה על תצהירה והעידה שהיא ובעלה אינם משלמים דמי שכירות עבור המגורים בקרוואן ושהוריה הם שמשלמים את הארנונה. כמו-כן העידה שהבנק החזיר את בעלה כשותף בחשבון בשל העיקולים שהוטלו עליו. על-פי עדותה של המבקשת 1, המשכורת של המועצה עדיין נכנסת לחשבון המשותף שלה ושל המשיב 1, על-מנת לממן את הויזה. בהמשך העידה כי בבעלותה רכב מסוג ניסאן הרשום על שמה, והיא נותנת למשיב 1 להשתמש בו. לבסוף העידה כי המשיב 1 עובד אצל אביו במוסך, וכשקיבל כסף, השתמשה בו המבקשת 1 לכלכלת הבית.

המבקשת 2 אישרה בחקירתה כי היא ובעלה אינם מקבלים דמי שכירות עבור המגורים בקרוואן, וכי המבקשת 1 והמשיב 1 עושים שימוש יחד בציוד אשר בקרוואן.

בסיכומיו בעל-פה חזר ב"כ המבקשות על האמור בבקשה ובתצהיר והדגיש כי המשכורות של המבקשת 1 נכנסות לחשבון באופן סדיר. לטענת ב"כ המבקשות, אין להחיל את חזקת השיתוף באופן אוטומטי בנסיבות העניין, כאשר הוכח שהמשיב 1 לא עושה שימוש בחשבון ולא מושך ממנו כספים. ב"כ המבקשות ציין כי המיטלטלין המפורטים בתצהירים הינם ברובם מיטלטלין ישנים שערכם מועט, כאשר מדובר ברכוש שנצבר ברובו טרם הנישואין. לגבי החשבון, הודגש שמדובר בסכומי כסף יחסית גדולים שנחסכו עוד משנת 1999 על-ידי המבקשת 1.

בסיכומיו בעל-פה הפנה ב"כ המשיב 2 לפסקי דין לפיהם כספים שנמצאים בחשבון משותף הם בבעלות משותפת של שני בני הזוג. כמו-כן טען ב"כ המשיב 2 כי אין מקום לבדוק לעניין זה מי הזרים את הכספים לחשבון, ועל כל פנים לא הוכח שהכספים הוזרמו על-ידי המבקשת 1, למעט 1,800 ש"ח שהופקדו בשנת 1999. לטענת ב"כ המשיב 2, המבקשת הודתה בחקירתה כי למשיב 1 היו סמכויות למשוך כספים מהחשבון, והדגיש כי המסמך לפיו המבקשת 1 היא הנהנית היחידה בחשבון אינו חתום על-ידי הבנק. ב"כ המשיב 2 טען שאין לקבל את גרסת המבקשת 1 לפיה המשיב 1 יצא מהחשבון ואחר-כך הוחזר אליו, וזאת כאשר הוכח, בין היתר באמצעות דף פירוט החיובים בכרטיס האשראי שהגישה המבקשת, כי החשבון שימש לניהול משק הבית המשותף. לגבי הציוד נטען כי הוכח שהמבקשת 1 והמשיב 1 משתמשים בו יחד, ולא צורפה אף קבלה המוכיחה בעלות בפריטים. הודגש שעל-פניו, לפחות חלק מהפריטים הינם בעלי ערך.

בסיכומי התשובה בעל-פה הכחיש ב"כ המבקשות כי המבקשת 1 הפקידה לחשבון 1,800 ש"ח בלבד, והפנה את בית המשפט לנספח ד', לפיו קרן החיסכון שהופקדה לפני הנישואין עד ליום 11.1.02 עמדה ע"ס 17,750 ש"ח.

הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט לפיה במידה שחלק מהמיטלטלין לא יכללו בפסק הדין ההצהרתי, מוסמך בית המשפט לנקוב בסכום לפדיון על-פי שיקול דעתו.      

דיון

תחילה יצוין שב"כ המבקשות הגיש לאחר הדיון "בקשה להשלמה קצרה של סיכומים" אליו צירף את הסיכומים עצמם ונספחים נוספים. הואיל והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה, ולאור התנגדותו של המשיב 2 לקבלת הסיכומים הנוספים, הנני דוחה את הבקשה ככל שיש בה כדי לגלות עובדות נוספות שלא נטענו בתצהירים ובמהלך הדיון עצמו.

לאחר עיון בממצאים שבפני ושמיעת טענות הצדדים הנני קובע כי המבקשת 1 לא הוכיחה שכל הכספים בחשבון ובתוכניות החיסכון הקשורות אליו נכון למועד הגשת התביעה, שייכים לה בלבד. מדובר בחשבון משותף שרשום על-שם המבקשת 1 והמשיב 1 יחד, ועל-כן קיימת חזקה לפיה הכספים המצויים בחשבון שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים, אם כי כאמור בין היתר בפסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המשיב 2, חזקה זו ניתנת לסתירה. לגבי החיסכון שנצבר בחשבון לפני הנישואין - הוכח כי הינו בבעלותה הבלעדית של המבקשת 1, על-פי תצהירה שלא נסתר וכן על סמך פירוט חשבון חיסכון בבנק דיסקונט המעיד על חסכון בסך של 17,750 ש"ח הרשום על שם המבקשת בלבד לפני הנישואין, ביום 11/1/02. לפי סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: " חוק יחסי ממון"):

"אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני".

אף אילו פקעו הנישואין, לא היה למשיב 1 כל חלק בכספים שהופקדו על-ידי המבקשת לפני הנישואין, כאמור בסעיף 5 לחוק יחסי ממון:

"(א) עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג (להלן - פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט -

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין..."  

לפיכך, הכספים שבחשבון החיסכון האמור שייכים למבקשת 1 בלבד ככל שמדובר בכספים שהופקדו עד ליום 14.9.03, וככל שלא נעשה ולא יעשה שימוש בכספי החיסכון הנ"ל בתקופת הנישואין.