פסק-דין בתיק הפ 200607/06

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב אשר הוגשו בעקבות דיון שהתקיים במעמד הצדדים במסגרת המרצת פתיחה שהגיש המבקש נגד המשיב בבקשה להורות כי המשכון שהוטל על רכב המבקש  מסוג "ניסאן טראנו" מ.ר. 1431835 (להלן: " הרכב") לטובת המשיב פקע, ועל כן אין כל בסיס לנקיטת הליכי מימוש של הרכב בהוצאה לפועל.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, וטען כי ההלוואה שבגינה מושכן הרכב היתה הלוואה יחידה וספציפית שניטלה מהמשיב לצורך רכישת הרכב בלבד בשנת 2001, ונפרעה באופן מלא עד לשנת 2004. עוד טען המבקש כי בעת שחתם על שטר המשכון של הרכב ביום 5/7/01, לא היו רשומות בו המילים "ללא הגבלה בסכום" בסעיף 2, ואלו הוספו לאחר מכן ובדיעבד בכתב יד שונה מיתר כתב היד בשטר. לטענת המבקש, המשיב עשה שימוש שלא כדין בהסכם לשעבוד הרכב, והחיל אותו שלא כדין על יתרת חשבונותיו של המבקש בבנק, ללא הסכמתו הפוזיטיבית, ובניגוד מפורש להסכם ההלוואה.

מר יגאל דודזון, אשר הצהיר שבמועדים הרלוונטיים כיהן כמנהל לקוחות אצל המשיב, הגיש תצהיר תשובה מטעם המשיב. בתצהיר נטען כי ביום 5/7/01 חתם המבקש על הסכם המשכון, ובין היתר חתם בפני מר דודזון באופן ספציפי בצידו הימני של סעיף 2 לשטר המשכון, לאחר שמולאו במקום המיועד לכך בסעיף המילים "ב.מ.ב." ו- "ללא הגבלה בסכום". כמו-כן הוצהר כי ביום 26/2/04 חתם המבקש גם בצידו השמאלי של סעיף 34 לשטר המשכון, אשר קובע כדלקמן:

"מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שטר משכון זה בא להבטיח את כל הסכומים אשר הלווה יהיו חייבים או  חייבים לבנק ואשר הלווה ערב בזה באמצעות משכון זה בערבות מוחלטת לסילוק כל הסכומים הנ"ל".

לבסוף נטען כי מאחר שהמבקש לא עמד בתנאי האשראי, ולא כיסה את יתרות החובה בחשבון שהסתכמו נכון ליום 4/6/06 בסכום של 46,854 ש"ח, נאלץ המשיב לפנות למימוש הרכב אשר לטענתו של מר דודזון שועבד בדיוק למטרה זו.

במהלך הדיון נחקרו המצהירים בחקירה נגדית ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון

משטר המשכון נשוא התביעה עולה לכאורה כי המשכון על הרכב הוטל להבטחת תשלום מלוא חובותיו של המבקש למשיב. המבקש, מגיש התובענה, הוא שנושא בנטל להוכיח כי המשכון לא נועד אלא להבטיח החזר של הלוואה יחידה וספציפית שניטלה מהמשיב לצורך רכישת הרכב וכי אותה הלוואה נפרעה במלואה.

לטענת המבקש, המילים "ללא הגבלה בסכום" אשר מופיעות בסעיף 2 לשטר המשכון לא היו רשומות בו כאשר חתם על המסמך, אלא נוספו לאחר מכן ללא ידיעתו והרשאתו, אך שאין בפני בית המשפט כל ראיה להוכחת טענתו זו של המבקש, כך שגרסתו הינה בגדר טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב.

זאת ועוד, כנגד גרסתו הנ"ל של המבקש, הצהיר מר דודזון כי המבקש חתם בפניו באופן ספציפי בצידו הימני של סעיף 2, לאחר שמר דודזון מילא במקום המיועד לכך את המילים "ב.מ.ב."
ו- "ללא הגבלה בסכום". גם במהלך חקירתו עמד מר דודזון על גרסתו זו, כפי שעולה מעמוד 6 פסקה 4 לפרוטוקול:

"אתה מפנה לסעיף 5 לתצהירי ושואל האם אני מסכים שכשהוא חתם, המילים "במ"ב ללא הגבלה בסכום" לא היו רשומות ואני משיב בשלילה. אתה שואל האם אני מסכים שזה נכתב בשלב מאוחר יותר ואני משיב כי ממש לא". 

בנוסף לכך, ב"כ המבקש חזר ושאל את מר דודזון מספר רב של פעמים במהלך חקירתו האם  המשכון נועד להבטחת ההלוואה בגין הרכב בלבד, ובכל אותן פעמים סירב מר דודזון בתוקף לאשר זאת, וטען כי מהשטר עולה שהמשכון הוטל על-מנת להבטיח את מלוא חוב האשראי של  המבקש למשיב.

כמו-כן יצוין כי המבקש הודה במהלך חקירתו הנגדית שהחתימה המופיעה מימין לסעיף 2 לשטר המשכון היא אכן חתימתו (עמוד 4 פסקה 6 לפרוטוקול). המילים המודפסות בסעיף 2 הנ"ל, אשר המבקש אינו מכחיש כי הופיעו בשטר המשכון כאשר חתם עליו, הן כדלקמן:

"שטר זה נערך להבטחת התשלום המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהלווה, בין היתר בקשר עם מתן האשראי ו/או השירותים הבנקאיים הנ"ל ללווה על-ידי הבנק ... עד לסכום של ______ ש"ח ..."

בהקדמה ובסעיף 1 לשטר המשכון מוגדרות המילים "אשראי" ו"שירותים בנקאיים" באופן רחב, ומכאן שעל-פי נוסח הסעיף, המשכון נועד להבטחת תשלום כל הסכומים המגיעים או שיגיעו למשיב מהמבקש ללא הגבלה להלוואה מסוימת. המבקש אף לא טען כי כאשר חתם בצד הסעיף נרשמה בו הגבלה לסכום ספציפי כלשהו. אף אם כטענת המבקש לא נרשם דבר לאחר המילים "עד לסכום כולל של ...", והסכום נותר פתוח - אין בכך כדי להוכיח שהמשכון נועד להבטיח הלוואה מסוימת בלבד. נהפוך הוא, בהעדר ראיות המעידות אחרת, חזקה שהמבקש נדרש לחתום בצידו של הסעיף על-מנת לאשר כי המשכון נועד להבטיח את כל הסכומים המגיעים ממנו, שאם לא כן, אין משמעות לחתימתו זו. 

לא זו אף זו, המבקש הודה בחקירתו כי חתם משמאל למילים המוטבעות בחותמת תחת סעיף 34 לשטר המשכון המצוטטות לעיל, ולפיהן שטר המשכון נועד להבטיח את כל הסכומים שהוא חייב או יהיה חייב למשיב ללא כל סייג (עמוד 4 פסקה 6 לפרוטוקול). כמו-כן אין כל טענה בתצהירו של המבקש אשר סותרת ולו לכאורה את גרסתו של מר דודזון, לפיה המבקש חתם בפניו באופן ספציפי בצדו השמאלי של סעיף 34 הנ"ל. העובדה שהמבקש חתם בצידו של סעיף זה, אשר אושרה כאמור על-ידי המבקש עצמו, אף היא אינני מתיישבת עם טענתו כי שטר המשכון נועד להבטיח אך ורק את ההלוואה בגין הרכב.   

הנני מקבל את עמדתו של ב"כ המשיב לפיה לא היה בעדותו של מר גיא קפלן, אשר זומן על-ידי המבקש, כדי לתרום באופן משמעותי ליישוב המחלוקת בין הצדדים. מר קפלן העיד כי הוא איננו מכיר את המבקש באופן אישי, ולא היה מעורב בהחתמתו על שטר המשכון. מכל מקום, ברי כי אין בעדותו של מר קפלן כדי לתמוך בגרסתו של המבקש, שכן מר קפלן העיד שלמיטב הבנתו וידיעתו הרכב היה ממושכן כנגד כל האובליגו של המבקש ולא כנגד הלוואה ספציפית (עמוד 2 פסקה 4 ועמוד 3 פסקה 2 לפרוטוקול).

טענה נוספת של המבקש, אשר נטענה באופן סתמי וחסר כל בסיס, הינה כי החלת שעבוד הרכב על יתרת חשבונותיו אצל המשיב נעשתה בניגוד מפורש להסכם ההלוואה לרכישת הרכב שניטלה בשנת 2001. המבקש לא הפנה את בית המשפט לסעיף או לסעיפים ספציפיים בהסכם ההלוואה אשר מגבילים לטענתו את מטרת שעבוד הרכב להבטחת החזר אותה הלוואה בלבד, וכן לא טרח לצרף לתצהירו את הסכם ההלוואה עצמו, או כל ראיה אחרת להוכחת הסתירה הנטענת בין האמור בהסכם ההלוואה לבין הוראות שטר המשכון.

המבקש טען כאמור כי שעבוד הרכב נועד להבטיח אך ורק את ההלוואה שנטל לצורך רכישתו - הלוואה אשר לטענתו נפרעה במלואה. אף על פי כן, המבקש לא טען בתצהירו כי בסמוך לאחר שההלוואה נפרעה לכאורה, ניסה לפעול באופן מיידי לביטול השעבוד אצל רשם המשכונות ולהסרת רישום השעבוד מרישיון הרכב. אילו היה ממש בגרסתו של המבקש, יש להניח שהיה פועל במהירות המרבית לביטול השעבוד, בעוד הלכה למעשה, רק כאשר נקט המשיב בהליכים לתפיסת הרכב ומימוש המשכון, מצא לנכון המבקש להתנגד לכך, ולהעלות את הטענה ששעבוד הרכב נועד להבטחת הלוואה ספציפית בלבד.