פסק-דין בתיק הפ 200487/05

1.         מרים ינוביץ (להלן: "מרים"), שנפטרה בשנת 2002, והמבקש הוא עזבונה, עשתה ביום 22.8.97 הסכם  עם ירון שושני (להלן:"שושני") למכירת דירה שבבעלותה (להלן: "ההסכם, הדירה").

שושני פנה למשיב לנטילת הלוואה בסך 250,000 ש"ח (להלן: "ההלוואה") והמשיב נתן את ההלוואה, לאחר שמרים נתנה התחייבות לרישום משכנתא לטובת המשיב. בהתאם לכך, נרשמו על הדירה הערות אזהרה לטובת שושני ולטובת המשיב.

2.         ביום  20.5.01 הגישה מרים תביעה בבית-המשפט המחוזי (ה"פ 685/01 , להלן: "התביעה הראשונה"), שבה התבקש בית-המשפט להצהיר על בטלות ההסכם ומחיקת הערות אזהרה (וכן סעדים נלווים נוספים).

            מרים נפטרה, קודם שניתן פסק-דין, והעיזבון המשיך בתביעה במקומה.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה בין המבקש ובין המשיב, על-פיו הוסכם למחוק את הערות האזהרה שלטובת שושני והמשיב, וכן הוסכם בלשון זו:

"במקומה של הערת האזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתא, אשר תימחק כאמור, תירשם לטובת המשיב 2 (הוא המשיב כאן - הח"מ ), במעמד המחיקה , משכנתא.

למען הסר ספק, לא יהיו בשינוי זה כדי להביא לשינוי אחר כלשהוא בתנאי המשכנתא, אשר יהיו - וישארו - כמפורט בהסכם ההלוואה והמשכון (נספחים ב' ו - ג'...)".

            עוד הוסכם, כי "בכפוף לאמור לעיל, לא ינקוט הנתבע (המשיב כאן -

הח"מ) כל הליך משפטי ביחס לנכס, לרבות הליך למימושו במשך שישה

חודשים מיום אישור הסכם פשרה זה".

3.      יצוין, כי על-פי הסכמת הצדדים בפרוטוקול מיום  14.9.05 שבו הם הסכימו לוותר על חקירות המצהירים ולהסתפק בהגשת סיכומים, "כל העובדות שקדמו לפסק הדין ... הן אינן רלבנטיות".

למרות זאת, לא התאפק ב"כ המבקש ושב ופירט בסיכומיו את טענותיו בדבר הנסיבות שהביאו לעשיית ההסכם והנסיבות שהביאו להגשת התביעה הראשונה.

בהתאם להסכמת הצדדים, לא אתייחס לטיעונים אלה, כולם שייכים ליחסים שבין המבקש לבין שושני ואומר רק כי אין בהם כדי לשנות את התוצאה ביחסים שבין המבקש לבין המשיב.

להשלמת התמונה, אוסיף עוד, כי על-פי הצהרת ב"כ המבקש באותו פרוטוקול, לא ניתן, ככל הנראה, פסק-דין כלשהו כלפי שושני.

4.         וזהו הסעד המתבקש בתביעה זו (סעיף20):

"לאור האמור לעיל, מתבקש כב' בית-המשפט לתת פסק-דין המצהיר, כי חובו של התובע כלפי הנתבע הינו בגובה הסכום שהמנוחה קיבלה מהקונה מר שושני...".

כבר כאן נקדים ונאמר, כי צודק המשיב בטענתו, כי  לא הייתה לו ואין לו כל תביעת חוב מאת המבקש ופסק-הדין לא יצר חוב כספי של המבקש כלפי המשיב, אלא משכנתא שתבטיח את פירעון ההלוואה שלקח שושני.

למרות זאת, היה מוכן המשיב להתייחס לתביעת המבקש כמתייחסת לשאלת גובה החוב המובטח על - ידי המשכנתא, וכך אעשה גם אני.