פסק-דין בתיק הפ 200285/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד המבקש ובא כוחו וב"כ המשיב 2 במסגרת בקשת המבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו רכב מסוג הונדה מס' רישוי 25-148-17 שנת יצור 1997 שייך למבקש ואינו בר עיקול בגין כל חוב שאין המבקש חב אותו אישית ו/או ערב לו.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה ובו הצהיר כי ביום 18/5/03 הוא רכש את הרכב הנ"ל תמורת 50,000 ש"ח במזומן מהחייב בתיק ההוצאה לפועל בשם וייסמן איגור כאשר הוא צירף העתק של זכרון דברים אשר נחזה להיות חתום ביניהם לבקשה ואשר סומן נספח א'. המבקש הוסיף וטען בתצהירו הנ"ל כי הוא עובד כשכיר במוסך מרצדס ובשעות הפנאי כשיש לו הזדמנויות הוא מתעסק גם בסחר במכוניות. המבקש תיאר בתצהירו בנוסף כי אין הוא נוהג להעביר את הבעלות של כלי הרכב על שמו על מנת שלא יפגע ברישום מספר הידיים כאשר הוא מוכר את הרכב לקונה ומקבל בגין כך עמלה. עוד נטען כי המבקש אכן דואג לקבל ייפוי כוח מאת המוכר החתום ומאושר בפני עו"ד. בהתייחס לעיקול אשר הוטל על ידי ב"כ המשיב 2 נטען כי הוא ידע על העיקול לראשונה כ- 3 חודשים לאחר שרכש את הרכב. המבקש מוסיף וטוען בתצהירו כי לאחר שנודע לו אודות העיקול יצר קשר עם המוכר ואף נפגש עימו מספר פעמים ואף נפגש עם המוכר אצל המשיב כדי להסביר למשיב כי מדובר ברכבו של המבקש, אולם המשיב 2 התחמק ממנו.

עוד נטען כי לפני המכירה המבקש בדק כי אכן לא הוטלו עיקולים על הרכב וכי אין שעבודים על הרכב.

המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי הרכב נמצא אצלו בביתו כאשר אין לו רישיון רכב בתוקף אלא קיים ביטוח סחר. המבקש הוסיף והעיד כי היו לו אותם 50,000 ש"ח במזומן בבית וכי הם לא באו מהבנק. המבקש אישר בנוסף כי בעת רכישת הרכב שוויו בשוק היה 75,000 ש"ח וכי הוא התכוון למכור את הרכב לירון יצחק תמורת 60,000 ש"ח. עוד עלה מהחקירה כי המבקש ידע על העיקול עוד בשנת 2003, אולם פעל לביטולו כשנה וחצי לאחר מכן לאחר פניה לבעל הרכב לביטול העיקול הנ"ל. בתום החקירה המבקש העיד כי המשיב 1 נעלם ובחקירה החוזרת העיד כי אינו מכיר את המשיב 1. 

ב"כ המבקש סיכם את טענותיו בתום הדיון תוך שהוא חוזר על טענות המבקש הנ"ל והוסיף וטען כי המבקש אכן שילם את מלוא התשלום בגין הרכב והחזיק ברכב ומאחר והעיקול הוטל לאחר מועד הרכישה יש לבטל את העיקול הנ"ל.

ב"כ המשיב 2 סיכם את טענותיו וטען כי המבקש לא הוכיח דבר. עוד נטען כי המבקש הינו סוחר רכב במקצועו, אולם לא נתן חשבונית בגין הרכישה ולא פעל על פי הוראות הדין. עוד נטען כי המבקש לא הציג ראיות בנוגע לרכישת הרכב פרט להסכם וכי לא הוכיח את התביעה ועל כן יש לדחותה.

ב"כ המבקש השיב וטען כי המבקש הציג מסמכים אשר לא נסתרו ומהם עולה כי המבקש אכן רכש את הרכב וכי העסקה בוצעה בתום לב.

דיון

בתמיכה לתובענה צירף המבקש העתק של זכרון הדברים אשר נחזה להיות חתום בין הצדדים ומיום 18/5/03 וייפוי כוח אשר נחזה להיות חתום על ידי המוכר המשיב 1 מאושר על ידי עו"ד לנסרי מיום 18/5/03. המבקש צירף לבקשה בנוסף רישיון רכב מיום 23/5/03 בתוקף עד ליום 9/3/04.

המבקש לא הוכיח את מקור המימון לצורך ביצוע העסקה. בתצהירו אשר הוגש בתמיכה לבקשה צוין מספר רב של פעמים כי "אני מקבל את העמלה שלי כפי שמוסכם" בגין מכירת רכב (סעיף 2 בתצהיר), וכן הוצהר כי "אני משמש רק מתווך" ו- "החזקתי ביפוי הכוח הזה בתור מתווך" (סעיף 3 בתצהיר). יחד עם זאת הצהרות מנוגדות באותו תצהיר לפיהן המבקש קנה ורכש את הרכב.

היות והמבקש הציג את עצמו בתור מתווך בלבד אשר מעוניין לקבל את העמלה המגיעה לו, היה על המבקש לפרט היטב בתצהירו פרטים אודות מקור המימון לעסקה - 50,000 ש"ח עגולים במזומן.

בנוסף לכך עלה מעדותו של המבקש כי למעשה רכש לדבריו את הרכב בסכום אשר נמוך מ- 33% משוויו. המבקש לא הוכיח בפני בית משפט זה כי בידיו אישור רשמי אשר בו ניתן לראות כי אכן לא הוטלו עיקולים לפני רכישת הרכב.

לעניין זה יצוין כי היה על המבקש לצרף את משרד הרישוי כצד לתובענה או לכל הפחות להציג אישור עדכני אודות עיקולים ושעבודים אשר הוטלו על הרכב, אולם המבקש לא עשה כן.

עוד יצוין כי המשיב 1 היה לרשותו של המבקש מספר רב של פעמים לצורך קיום פגישות רבות אולם ברגע הקריטי, הגשת תצהיר בתמיכה לתובענה, "נעלם" המבקש 1 ואינו בנמצא.

המבקש אף הצהיר כי הוא נוהג לעסוק במכירת כלי רכב כאשר הרכב מבוטח באמצעות העסק אולם הוסיף כי אינו נוהג להוציא חשבוניות וקבלות. מעבר לכך שעל פני הדברים מדובר בעבירות מס, לו המבקש היה מוציא חשבוניות וקבלות כדין היו בידיו ראיות לכאוריות נוספות לביסוס התובענה.

לנוכח האמור לעיל, כאשר נטען כי המבקש הינו "מתווך בלבד", ובעת שמקור המימון לצורך רכישת הרכב לא הוכח כלל, בהעדר ראיות נוספות, הנני קובע כי המבקש אכן לא הרים את נטל ההוכחה הדרוש להוכחת רכישת הרכב נשוא התובענה, והנני דוחה את בקשתו למתן פסק דין הצהרתי.

כמו כן, הנני מורה בזאת על המשך הליכי הוצל"פ, ומחייב את המבקש לשלם למשיב 2 סך של 3,000 ש"ח + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין הנ"ל לצדדים.

ניתן היום ביום 11/11/05 בהעדר הצדדים.   

 _____________