פסק-דין בתיק הפ 200026/06

1.         המבקשת, בעלת זכויות הבעלות בקומה אחת בתוך בנין מסחרי בפתח תקוה   (להלן - הבנין), השכירה את הקומה (להלן - המושכר) למשיבה, על פי הסכם שכירות שנעשה ביניהן ביום 21.2.05 (נספח א' לתובענה, להלן - ההסכם).

            בתובענה זו, עותרת המבקשת למתן צו הצהרתי, לפיו המשיבה הפרה את ההסכם.

2.         ההפרה הנטענת נוגעת לסירובה של המשיבה לשלם חשבונות חשמל של הרכוש המשותף של הבנין, שהגישה לה המבקשת.

            צריכת החשמל העיקרית בחשבונות אלה הינה בגין הפעלת מקרר המים של המיזוג המרכזי של הבנין (להלן - הצ'ילר), המצוי בגג הבנין.

            המבקשת עצמה מחויבת לשלם חשבונות אלה כלפי חברת הניהול של הבנין, הנקראת חברת אלמוג (להלן - אלמוג), היא דרשה את פרעונם מהמשיבה והמשיבה סירבה לשלמם.

            כל אחד מהצדדים סומך את טיעוניו על האמור בהסכם.

3.         ואלה הסעיפים הרלבנטים לעניננו מתוך ההסכם:

" 6.1     השוכר מתחייב לשלם את התשלומים הבאים, מיום קבלת החזקה במושכר ובמשך כל תקופת השכירות (להלן: "תשלומים נלווים"), כדלקמן:

6.1.1    הארנונה העירונית לרבות כל המסים הקשורים בניהול עסק למטרת השכירות תשולם ישירות לעיריית פתח תקוה, ובכלל כך גם, אך לא רק, דמי רישוי, אגרת שילוט וכיוצ"ב.

6.1.2    התשלומים המתייחסים לצריכת מים, טלפון וחשמל במושכר יחולו על השוכר וישולמו על ידו ישירות לחברת החשמל, בזק ולמועצה המקומית.

            ......

6.3       המשכיר מצהיר והשוכר מצהיר כי הובהר לו ע"י המשכיר כי ועד הבית ו/או חברת אלמוג שירותי נקיון מספקים שרותי ניהול אחזקה וניקיון שוטפים לבנין בו מצוי המושכר בעלות הנאמדת בעת חתימת הסכם זה לסך של 2,400 ש"ח בתוספת מע"מ לחודש, והשוכר מתחייב לשלם במועדו ובמלואו כל חיוב שוטף אשר ועד הבית ו/או חברת אלמוג ו/או כל חברת אחזקה וניהול אחרת לבנין כפי שיוחלט ע"י ועד הבית ושמה ימסר לשוכר ע"י המשכיר, תחייב את השוכר ו/או את המשכיר בגין המושכר, ובלבד שסך התשלום המצטבר השנתי עבור השרותים הנ"ל לא יעלה על 1.75 $ בתוספת מע"מ למ"ר לחודש. היה ויתברר בתום השנה כי הסכום המצטבר השנתי עלה על 1.75 $ למ"ר לחודש ישא בהפרש המשכיר."

4.         בתמצית, טענת המשיבה היא, כי החשבונות הנדונים נכללים בתשלומי ה" ניהול, אחזקה וניקיון שוטפים לבנין", הנזכרים בסעיף 6.3 להסכם, ולכן היא מחויבת לשלם בגין כל אלה סך של 2,400 ש"ח לחודש בלבד, ולכל היותר, על פי חשבונות שיוצגו לה, סכום המתקבל ממכפלת השטח המושכר בסך של 1.75 דולר למ"ר, כלומר, תוספת של כ-900 ש"ח על הסך של 2,400 ש"ח, לחודש.

            למעשה, הסכימה המשיבה לשלם את הסכום המירבי האמור, גם בלא שהוצגו לה המסמכים הראויים, אך לא הסכימה והיא איננה מסכימה לשלם סכום שמעבר לכך.

            המבקשת טוענת, לעומת זאת, כי החשבונות הנדונים אינם נכללים בתשלומי הניהול, האחזקה והנקיון השוטפים של הבנין, אלא שייכים לחובות החשמל של המושכר, ועל כן חל עליהם האמור בסעיף 6.1.2 להסכם.

5.         בניסוחם של הצדדים, אלה הם טיעוניהם:

            המבקשת, סעיפים 19, 22 לסיכומיה:

" 19.     סעיף 6.1.2 קובע כי תשלומים המתייחסים לצריכת חשמל במושכר יחולו על השוכר (המשיבה). דומה כי האמור בסעיף זה מספיק על מנת להטיל את החיוב על המשיבה.

........