פסק-דין בתיק הפ 164/06

רקע

ביום 2.1.02 התקשרה המבקשת עם המשיבה בהסכם, לפיו התחייבה המשיבה לבנות עבור המבקשת חמישה בניינים שיכללו 149 דירות על מגרש ברעננה הידוע כחלק מחלקות 40,42,125,176 וחלקות 357, 359, 361, 363, 365, ו - 367 בגוש 6578 שחולק למגרש מס' 2502, 2504, 2501 וחלק ממגרש 2500 (להלן: "הפרוייקט") תמורת 52,872,000 ש"ח בתוספת מע"מ כמפורט בהסכם (להלן: "הסכם הבניה").

בהסכם הבניה נקבע כי בניית הבניינים על ידי המשיבה תתבצע בשלושה שלבים כאשר בשלב א' תבנה המשיבה בניין על מגרש 2502 שיכלול 50 דירות, בשלב ב' תבנה המשיבה בניין על מגרש 2504 שיכלול אף הוא 50 דירות ובשלב ג' תבנה המשיבה שני בניינים על מגרש 2501 האחד יכלול 20 דירות והשני 9 דירות ובניין נוסף שיבנה על חלק ממגרש 2500 ויכלול 20 דירות.

עוד נקבע בסעיף 31.1 להסכם הבניה כי בכל מחלוקת בין הצדדים בקשר עם ביצוע התחייבויות הצדדים על פי הסכם הבנייה בעניינים הנדסיים טכניים יכריע המפקח והכרעתו תהיה סופית לצורך ביצוע. עם זאת, לאחר השלמת העבודות ומסירתן יהיה חופשי כל אחד מהצדדים לפנות לבורר שיוסכם או שימונה על ידי יו"ר איגוד הקבלנים בתל אביב ולבקש ממנו להכריע בטענותיו גם בקשר עם עניינים שהוכרעו על ידי המפקח כאמור.

עוד נקבע בסעיף 30.1 כי על אף האמור באשר להכרעת המפקח רשאית המשיבה להפנות סכסוך שבמחלוקת בשלב הביצוע לבורר תוך כדי ביצוע העבודות במקרה שסך התביעות שבמחלוקת עולה על 500,000 ש"ח ובלבד שפנייה לבורר לא תעכב בדרך כלשהי את ביצוע העבודות.

בסעיף 30.2 להסכם הבניה נקבע שכל מחלוקת בין הצדדים בכל הקשור ו/או הנוגע להסכם הבניה ולביצועו, שלא בעניינים הנדסיים, טכניים תוכרע במסגרת בוררות, על ידי בורר עו"ד ו/או שופט בדימוס שייקבע על ידי הצדדים או על ידי ראש לשכת עורכי הדין בישראל.

המשיבה החלה בעבודות הבניה ולימים התגלע סכסוך בין  הצדדים בקשר עם ביצוע הסכם הבניה.

ביום 2.10.05 התקשרו הצדדים בהסכם בוררות, לפיו מונה כבוד השופט (בדימוס) פרופסור דן ביין כבורר שיהיה מוסמך להכריע באופן בלעדי בכל טענות הצדדים (להלן: "הסכם הבוררות").

הליכי הבוררות החלו, הוגשו כתבי תביעה מטעם הצדדים ונקבע מועד, 5.2.06 להגשת כתבי הגנה מטעם הצדדים. יחד עם זאת, הוגשו לבורר שהוסמך ליתן צווים זמניים בקשות שונות מטעם הצדדים, בהם בקשה מטעם המשיבה לאישור זכות עיכבון, למינוי מומחה לאישור חשבונות ביניים ובקשה להורות למבקשת לשלם למשיבה סכום של 1,250,000 בהתאם להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים קודם לכן.

ביום 9.1.06 הגישה המבקשת לבורר בקשה להפסקת הליכי הבוררות בטענה שהסכימה להליכי הבוררות בשלב זה בתנאי שהעבודות תמשכנה כרגיל, ללא עיכובים וללא הפרעות, ומשהודיעה המשיבה ביום 28.12.05 כי היא אינה מתכוונת להתחיל בעבודות הבניה של הבניין האחרון בפרוייקט בניגוד לתנאי האמור, אין מקום לקיום הבוררות.

ביום 10.1.06 התקיים דיון בפני הבורר בבקשה שהגישה המבקשת להפסקת הליכי הבוררות והוחלט על ידי הבורר להמשיך לשמוע את התיק בעוד המבקשת יכולה לפנות לבית המשפט בנושא הסמכות.

בתובענה שלפני, עותרת המבקשת להצהיר שאין לבורר סמכות לדון במחלוקות בין הצדדים וכי יש להפסיק את הליכי הבוררות.

טענות המבקשת

               א.         סעיף 30 להסכם הבניה קובע כי ניתן לקיים בוררות רק לאחר השלמת העבודות ומסירתן. החריג לכלל האמור, שלפיו הוסמך הבורר לדון בסכסוך שבין הצדדים כבר כעת ובטרם הושלמו העבודות, קובע שניתן להעביר הסכסוך בין הצדדים לבוררות בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף האמור, אך זאת כל עוד שהפרוייקט ממשיך להיבנות ללא עיכובים. משהחליטה המשיבה שלא לבנות את הבנין החמישי בפרוייקט הפרה בכך את התנאי הבסיסי והמקדמי לקיום הבוררות באופן המחייב הפסקה של ההליך.

               ב.         עוד טוענת המבקשת, כי הסכם הבוררות אינו פוגע בהוראות סעיף 30 להסכם הבניה, מאחר ועניינו הסדרים באשר לדרך ניהול ההליך, והוא אינו עוסק בשאלה הנדונה.

טענות המשיבה

         א.         החלטת הבורר בעניין הנדון ניתנה ביום 10.1.06, אולם המבקשת השהתה את הגשת התובענה עד להכרעת הבורר בבקשות ביניים שהוגשו והגישה את התובענה רק ביום 19.1.06. בכך יש שיהוי המצדיק את דחיית התובענה.

         ב.         המבקשת בחרה לילך בדרך של הגשת תובענה זו כדי לסכל או לדחות את בירור הסכסוך ולהימנע מלשלם את חובותיה למשיבה. לו היה אמת בטענתה שההודעה על אי התחלת הבניה של הבניין החמישי מעמידה אותה בפני שוקת שבורה ובמצוקה אמיתית, הייתה פונה בבקשה מתאימה לבורר ולא מנסה לסכל את המשך קיום הבוררות. בכך, יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט.

          ג.          המבקשת לא גילתה לבית המשפט שטרם השיגה היתר בניה לבניין החמישי, וממילא היא זו שמעכבת את בניית הבניין. בכך לוקה התנהגותה של המבקשת בחוסר ניקיון כפיים המצדיק אף הוא את דחיית התובענה.

         ד.         קודם לעריכת הסכם הבוררות נכרת בין הצדדים הסכם פשרה ובין היתר נקבע בו שהצדדים יחתמו מיידית על הסכם בוררות ויפנו לבורר לתחילת הבוררות באופן מיידי, והוא אינו כולל תנאי מתלה בקשר להמשך ביצוע הפרוייקט. בהתאם התקשרו הצדדים בהסכם הבוררות. לפיכך, אין כל בסיס לדרישת המבקשת לביטול הליכי הבוררות.

         ה.         עוד טוענת המבקשת כי בהסכם הפשרה האמור נכללו התחייבויות הדדיות השלובות זו בזו כולל התחייבות של המשיבה, שבוצעה, למסור דירות לרוכשים. בנסיבות אלה, אם אכן תתקבל טענת המבקשת לביטול הליכי הבוררות יש להשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה בטרם נכרת הסכם הפשרה, דבר שאינו נתן לבצע וממילא אין לבטל את הליכי הבוררות.

          ו.          הסכם הבוררות אינו כולל כל תנאי מתלה לקיום הליכי הבוררות ועל פי הוראותיו הוא גובר על הוראות הסכם הבנייה ובכלל זה הוראות סעיף 30.1.