פסק-דין בתיק הפ 158/03

בפני בקשה שהוכתרה בכותרת של בקשה לאישור פסק בורר;

הבקשה הוגשה בשעתו כנגד המנוח אבי מנע ז"ל שהלך לעולמו במהלך המשפט, ויורשיו באו במקומו. [להלן - "המשיבים"].

מחמת פטירתו של המנוח הסכימו הצדדים כי רואה החשבון שנתן את פסק הבורר יוזמן לחקירה כעד מטעם בית המשפט, שני הצדדים יחקרוהו בחקירה נגדית, יוגש תצהיר מטעמה של המבקשת והיא תחקר עליו, ולמשיבים תעמוד הזכות להעלות את הטענה כי המסמך שאישורו מבוקש אינו "פסק בורר"; היה ויקבע כי אכן מדובר בפסק בורר, יאושר הפסק, ואם יקבע כי אין זהו פסק בורר תדחה הבקשה.

המנוח היה אחיה של המבקשת.

המבקשת והמנוח היו שותפים בעסק שהוקם על נחלתו של המנוח "מלונית נוף הרים".

המבקשת ובעלה השקיעו כספים במלונית ולאחר מספר שנים רצו הצדדים לפרק את השותפות, כך שהמנוח ימשיך לנהל את העסק ואילו המשיבים יקבלו החזר השקעתם.

המבקשת פרטה בתצהירה כי היא ואחיה קיבלו החלטה משותפת להעביר את כל נושא המחלוקת ביניהם לרואה חשבון לוגסי, אשר היה במשך שנים רואה חשבון של המנוח, אף בטרם החלה השותפות ביניהם.

המבקשת הסבירה בתצהירה כיצד התקיימו שלוש ישיבות בפני הבורר, וכיצד פנו, בהמשך לבדיקת החשבונות שנעשתה על ידי רואה החשבון, לעו"ד בשם כדריה על מנת שינסח עבורם מסמך משפטי עליו יחתמו הצדדים ואשר יקבל תוקף של פסק בורר.

בהתאם הוכן מסמך כזה עליו חתמו המנוח והמבקשת ביום 1/4/99, ולאחר מכן אושר ההסכם כפסק בורר על ידי רואה החשבון.

המבקשת אשרה בחקירתה הנגדית כי לא נחתם בינה ובין המנוח כל מסמך אשר לפיו מונה רו"ח לוגסי כבורר, אך לדבריה שניהם היו אצלו במשרד וביקשו ממנו שהוא יהיה הבורר שלהם, היא מפנה בהקשר זה להסכם השותפות שנערך ביניהם [ת/1], אשר קובע בסעיף 10 שבו כי כל סכסוך ביניהם יוכרע בפני בורר שימונה על ידי שניהם.

היא גם מאשרת בחקירתה שהיא ואחיה המנוח היו יחדיו אצל עו"ד כדריה, על מנת שינסח המסמך שלבסוף אושר על ידי רוה"ח.

רוה"ח לוגסי הוזמן כאמור כעד מטעם בית המשפט ונחקר בחקירה נגדית על ידי שני הצדדים, מבלי שלאיש מהצדדים הותר לשוחרר עימו לפני החקירה.

רוה"ח לוגסי ציין בחקירתו כי מי שפנה אליו לראשונה היה המנוח, שהיה לקוח של משרדו.

המנוח סיפר לו על המחלוקות שהיו לו עם אחותו, המבקשת, וביקש ממנו לבדוק את החשבונות שנוהלו על ידי אחותו, ו" לנסות ולהגיע לסכום ההשקעה של אחותו באותו פרוייקט..."[ עמוד 14 פרוטוקול מיוחם 13/11/05 שורות 14-13].

רו"ח לוגסי הבהיר כי כל ההליך כולו לא נוהל מלכתחילה כבוררות, אלא יותר כהליך של "בדיקה" אשר בסופו הוא הגיע לממצאים.

לאחר שהגיע לממצאים, ביקשה המבקשת לשנות זאת להליך שיהא לו תוקף משפטי והמנוח הסכים לכך, ומכך "נולד" המסמך שהוכן כולו על ידי עורכי הדין, שעליו חתמו המבקשים בפני עורכי הדין, ואילו המנוח חתם עליו בפניו, לאחר שהבהיר לשני הצדדים את תוכנו ולאחר שנוכח ששני הצדדים מסכימים לתוכנו, אישר רוה"ח את המסמך כפסק בורר.

רוה"ח לוגסי הסביר כי במהלך אותו הליך של "בדיקה" כפי שהגדירו, הסוגיה שעמדה בפניו היתה מה היה היקף ההשקעה של המבקשים בפרוייט.

לפי דבריו, עד לחתימה על המסמך נשאל רוה"ח שאלות על ידי שני הצדדים והוא מציין כי " המסמך ת/2 סיכם את כל ההבנות שכל הצדדים מסכימים להם".

השאלה העומדת לדיון הינה האם ניתן לראות במסמך הנ"ל פסק בורר: