פסק-דין בתיק הפ 1411/05

1.       המשיבים הם בעלי זכויות במשותף במקרקעין הידועים כגוש 6122 חלקה 354 ברחוב אבן גבירול 24 בני ברק ובבית בן שלוש קומות שנבנה עליהם ובו שמונה יחידות דיור (להלן: " המקרקעין" ו" הבית", לפי העניין).

          המבקשת מס' 1 היא חברה קבלנית שעיסוקה בבנייה (להלן: " המבקשת"), והמבקש מס' 2 הוא מנהלה (להלן: " המבקש").

          בין המבקשת לבין המשיבים נכרת ביום 12/10/99 הסכם הידוע כ"הסכם קומבינציה" (להלן: " ההסכם"), שעל פיו בנתה המבקשת את הבית, ובהתאם לאמור בו נעשתה חלוקה של הדירות בין הבעלים במקרקעין מצד אחד לבין המבקשת מצד שני. אין מחלוקת כי המבקש ערב להתחייבויות המבקשת.

          משהתגלעו מחלוקות בין הצדדים באשר לזכויותיהם וחובותיהם מכח ההסכם, מסרו את ההכרעה לידי הבורר, עו"ד יונה לוברט (להלן: " הבורר") על פי הסכם בוררות שנחתם ביניהם ביום 18/12/03 (להלן: " הסכם הבוררות" - צורף כנספח 1 לתשובת המשיבים לבקשת המבקשים לביטול פסק הבורר).

          יוער כי גם גב' אסתר סורבש - אשר אינה נמנית עם המשיבים ואינה צד להסכם הבוררות - היא בעלת זכויות במשותף עם המשיבים במקרקעין ובבית, ועוד ידובר בה בהמשך. אף למר מיכאל וידה זכויות במשותף במקרקעין ובבית, ואולם חלק זניח יחסית ומכל מקום איש מהצדדים לא ראה בו שותף למחלוקות שביניהם.

2.       במסגרת הבוררות נדונה תביעת המשיבים ותביעה שכנגד של המבקשים, וביום 26/9/05, לאחר קיום מספר רב של ישיבות, הערכת העדויות וכלל חומר הראיות וכן ביקורים שערך במקום, נתן הבורר את פסק הבורר (לעיל ולהלן: " פסק הבורר" - צורף כנספח א' לבקשת הביטול).

          בפסק הבורר חוייבו הצדדים בחיובים כספיים זה כלפי זה, כאשר בסופו של חשבון נקבע שעל המבקשים לשלם למשיבים 322,569 ש"ח נכון למועד פסק הבורר.

          כן חוייבו המבקשים בסעדים לא ממוניים כדלקמן:

א.       להקצות למשיבים מקום חניה ב"אזור החניה המערבי" בנוסף לשתי החניות המגיעות להם ב"אזור החניה המזרחי". בהקשר זה נאמר כי "במידה ותהיה מניעה חוקית או בשל הסכמים שבין הנתבעים (המבקשים בתובענה - ע.ב.) לדיירים אחרים להקצות מקום חניה שלישי, תוך פרק זמן של 120 יום", אזי יפצו המבקשים את המשיבים בסכום של 3,000 דולר בגין הפרת התחייבותם לספק אחד מתוך שלושה מקומות חניה שהתחייבו לספק על פי ההסכם (ראו: סעיף 5(ו) (3) לפסק הבורר).

ב.       "להרוס את קורות הבטון הבולטות בצד המזרחי של דירת הקרקע המזרחית, תוך 120 יום" (ראו: עמוד 6 ס"ק (ה) לפסק הבורר).

          עוד חוייבו המבקשים להשלים את רישום הבית המשותף בתוך 12 חודשים מעת פסק הבורר, ואילו המשיבים חוייבו לסיים בתוך פרק זמן זה את העברת זכויות הבעלות של חלקה של המבקשת במקרקעין שעליהם נבנה הבית, והכל ככל שהדבר תלוי בצדדים עצמם.

          לבסוף חוייבו המבקשים בתשלום מלוא הוצאות הבוררות לידי המשיבים וכן בתשלום שכ"ט עו"ד למשיבים בסך 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

3.       בפניי עותרים המבקשים לכך שבית משפט יורה על ביטול פסק הבורר, ולחלופין לתיקונו (לעיל ולהלן: "בקשת הביטול").

          המשיבים מתנגדים לביטול פסק הבורר ואף לתיקונו ומבקשים כי בית המשפט יאשרו.

טענות הצדדים

4.       בבקשתם מפרטים המבקשים שורה ארוכה של פגמים שבהם לטענתם לוקה פסק הבורר.

רק בהתקיים איזו מהעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: " החוק") רשאי בית משפט להיעתר לבקשה שבפניו לביטול פסק בורר (רע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פ"ד מה(5) 511 בעמ' 516-517; ע"א 209/70 יאנושי חביבאללה נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות, אגודה שיתופית בע"מ, פ"ד כה(1) 108 בעמ' 112).

          לגישת המבקשים קיימות ארבע עילות המצדיקות את ביטול פסק הבורר, עילות המעוגנות בס"ק (3), (7), (9) ו-(10) לסעיף 24 לחוק, וזו לשונם:

"(3)        הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;"