פסק-דין בתיק הפ 1407/05

בפני תובענה על דרך המרצת פתיחה בה מתבקש ביהמ"ש להצהיר כי הסכם ההלוואה אשר נחתם בין המבקשים לבין המשיבה ביום 2/2/04, כמו גם שטר המשכנתא ושטר החוב שנחתמו בעקבותיו - בטלים ומבוטלים.

כן התבקש בית המשפט להצהיר כי הליך מימוש המשכנתא אשר נפתח ע"י המשיבה בתיק ההוצל"פ שמספרו 5-05-07988-17, בכל הנוגע לדירת המבקש מס' 1, בטל אף הוא.

הנפשות הפועלות :

המבקש מס' 2 שירת בצבא בתפקיד בכיר והשתחרר בדרגת תת-אלוף.

במועדים הרלבנטיים עסק בסחר בינלאומי בנשק. המבקש מס' 1 הינו ענו של המבקש מס' 2. במועדים הרלבנטיים היה המבקש 2 סטודנט, כיום הוא לומד פסיכולוגיה לקראת תואר שני ובעל תואר ראשון בספרות כללית.

המשיבה הינה חברה מסודרת העוסקת במוצהר במתן אשראי חוץ בנקאי.

רקע עובדתי

ביום 2/2/04 נחתם בין המשיבה לבין שני המבקשים הסכם הלוואה לפיו לוו אלו האחרונים מן המשיבה סך של 144,130 $ בריבית בשיעור 2.38% לחודש ובשיעור מצטבר של 32.61% לשנה בתוספת מע"מ.

מועד הפרעון נקבע בהתאם להסכם ליום 1/8/04.

כבטוחה להשבת ההלוואה שיעבדו המבקשים במשכנתא מדרגה ראשונה את הדירה הרשומה על שם המבקש 1 והמצוייה ברח' בלוך 29 בת"א והידועה כגוש 6217 חלקה 607 תת חלקה 3 (להלן: "הדירה") ואף חתמו על שטר משכנתא לצורך רישום השיעבוד בלשכת רשם המקרקעין (להלן: "שטר המשכנתא"). כבטוחה נוספת חתמו המבקשים על שטר חוב בסך 170,182$. מועד הפרעון המוסכם הגיע אולם ההלוואה לא סולקה. המבקש 2  ביקש מספר אורכות, נענה, אולם לא עמד בהן. המשיבה פתחה תיק הוצל"פ במטרה לממש את הדירה לצורך השבת ההלוואה. ימים ספורים לפני מועד הפינוי שנקבע בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל, הוגשה התובענה נשוא העניין. בהחלטה מיום 18/12/05 הורה בית המשפט על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא כנגד הפקדת ערבות בסך 40,000 ש"ח. הערבות הופקדה והליכי המימוש נעצרו.

טענות המבקשים:

המבקשים מעלים טענות כרימון כנגד מימוש הדירה "מן הגורן ומן היקב". לטענתם, הפרה המשיבה את ההסכם ביניהם בכך שרשמה משכון גם על מכונית "היגואר" של המבקש 2, ללא הסכמתו. כן מתבטאת ההפרה, לטענתם, בכך שהמשיבה לא הסתפקה בפתיחת תיק מימוש המשכנתא אלא אף היא הגישה לביצוע, בתיק הוצל"פ נפרד, את שטר החוב.עוד נטען כנגד תוקפה של המשכנתא מחמת היותה בלתי מוגבלת בסכום, ומחמת היות המבקש 1 ערב בלבד, ולא לווה, ככתוב בהסכם ההלוואה. 

המבקשים אף טוענים לבטלות הסכם ההלוואה מחמת אי קבלת העתק ממנו, מחמת קביעת ריבית מופרזת ומחמת העדר ביול.

לחילופין, מעלים המבקשים טענה לפיה כפוף הליך המימוש לזכותו של המבקש 1 להמשיך ולהתגורר בדירה כדייר מוגן ו/או לסידור חלוף, שכן בשטר המשכנתא לא צויין כלל כי הוא מוותר על זכותו לדיור חלוף.

טענות המשיבה:

בשצף קצף הגישה המשיבה את תגובתה, תוך שהיא משתלחת גם במבקשים וגם בבא כוחם באופן אישי.

המשיבה מגלה את אוזנו של ביהמ"ש כי אין זו הפעם הראשונה שהמבקשים לוו ממנה כספים וכי עשו זאת גם בעבר, לשביעות רצונם המלאה. עוד היא טוענת כי המבקשים עשו להם נוהג נפסד להגיש בקשות עיכוב ערב פינוי על מנת לסכל הליכי מימוש הננקטים כנגדם.

המשיבה דוחה את כל הטענות המועלות כנגדה ומגישה אסמכתאות להוכחת מתן ההלוואה, להודיית המבקשים בחוב ולבקשותיהם החוזרות והנשנות לאורכות לפרעון, בקשות שהמשיבה נענתה להן מחמת הבטחות לפרעון שלא מומשו.