פסק-דין בתיק הפ 1292/94

מבוא:

1.  בחודש אפריל 2003 הובאו בפניי שתי תביעות לסעד הצהרתי (ה"פ 1292/94 וה"פ 1359/94), אשר הוגשו עוד בשנת 1994. מצאתי לנכון לציין עובדה זו שכן חלפו למעלה מ-9 שנים מיום הגשת הבקשות ועד שהן הובאו לדיון בפניי. אני סבורה שלזמן הרב שחלף ממועד הגשת התובענת ועד לשמיעת העדים יש חשיבות במקרה זה.

עניינן של שתי התביעות בשאלת תוקפה של העברת 50% ממניות חברת מ.ד.ס חברה להשקעות ובניה בע"מ ( להלן:" מ.ד.ס),מחברת צל-רם חברה לקבלנות והשקעות בע"מ (להלן: " צל-רם"), שהייתה בבעלות מר מיכאל רצון ומר צאלח מחמוד, לחברת אשבל ניהול החזקות והשקעות בע"מ (להלן: " אשבל") שבבעלות מר מיכאל רצון. חברת מ.ד.ס הוקמה והייתה בבעלות מר וילי דרוקמן, מר אביאל סטולר ומר זאב מילשטיין. לימים הועברו 50% ממניות חברת מ.ד.ס לחברת צל-רם, כך שבידי כל אחד מהמייסדים והבעלים נותרו 16.6% ממניות החברה.

2.         ביום 15/1/04  ניתן על ידי פסק דין על סמך כל הראיות שהובאו בפניי. בפסק הדין קבעתי כי לאור סעיף 7 לתקנון חברת מ.ד.ס, אשר קובע כי בעל מניות אשר רוצה להעביר ו/או למכור את מניותיו לאחר צריך תחילה להציע לבעלי המניות האחרים בחברה לרכוש את המניות - היה על חברת צל-רם להציע למר דרוקמן לרכוש את מניות חברת מ.ד.ס שהיו בבעלותה, לפני   שאלו הועברו על ידה לחברת אשבל.

עוד קבעתי כי מאחר ולא הוצע למר דרוקמן לרכוש את המניות לפני שהן הועברו לחברת אשבל, העברת המניות נעשתה בניגוד לתקנון, ומכיוון שכך היא איננה תקפה.

3.         על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ובפסק דין מיום 18/5/05 החליט בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן, והורה על החזרת התיק לבית משפט זה תוך שהוא קובע  כי המשך הדיון יתמקד בשאלה " אם ידע מר וילי דרוקמן או אם לא ידע על העברת 50 אחוז ממניות מ.ד.ס חברה להשקעות ובניה בע"מ שבבעלות צל-רם חברה לקבלנות לבניין ולהשקעות בע"מ לחברת אשבל ניהול החזקות והשקעות בע"מ או אם הסכים להעברה זו."

עוד קבע בית המשפט העליון בפסק דינו כי יש לבחון האם לצורך בחינת שאלה זו, ראוי להוסיף ולשמוע ראיות נוספות.

4.         בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, ולאחר שבחנתי בשנית את כתבי הטענות ואת כל חומר הראיות שהיה בפניי, החלטתי לאפשר לצדדים לנסות ולזמן את העד מחמוד צאלח, אשר לא אותר בשעתו על ידי הצדדים, ואשר יכול לשפוך אור על הפרשה. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 13/11/05, הוריתי על זימונו של מר מחמוד צאלח שהיה כאמור אחד הבעלים של חברת צל-רם, ואשר ביום 28/6/94 חתם על שטר העברת המניות של חברת מ.ד.ס לחברת אשבל.

לאחר שהצדדים הודיעו כי לא עלה בידם, גם הפעם, לאתר את מר צאלח, נעתרתי לבקשת המבקשים, והוריתי על זימונו של מר דרוקמן לצורך השלמת חקירה.

לאחר שמר דרוקמן נחקר בשנית ביום 19/2/06, ולאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, בכל הראיות אשר הוצגו בפניי, לרבות בתקנון חברת מ.ד.ס, ובפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו בפניי, להלן פסק הדין.

דיון:

5.         בפסק הדין מיום 15/1/04 קבעתי כי לאור העובדה שחברת צל-רם הייתה בעלת מניות והחזיקה ב-50% ממניות חברת מ.ד.ס, תקנון חברת מ.ד.ס לרבות תקנה 7 אשר מגבילה את עבירות מניות החברה - חלה ומחייבת את חברת צל-רם.

לאור האמור, נבחנה השאלה האם חברת צל-רם פעלה בהתאם לקבוע בסעיף 7 לתקנון, והאם היא הציעה לבעלי המניות האחרים בכלל, ולמר דרוקמן בפרט, לרכוש את מניות חברת מ.ד.ס, שהיו בבעלותה, טרם העברתן לחברת אשבל.  לצורך ברור הענין, להלן תקנה 7 כלשונה:

" 7. תקנות מס' 3, 4, 15, 16 מתקנות התוספת השנייה, תחולנה על החברה בתנאי שתקנה 16 תחול, מלבד הפסקה האחרונה המתחילה במילה "תנאי". בעל מניות לא יהיה רשאי להעביר ו/או או למכור מניותיו או חלקן לאחר, אלא לאחר שהציען לבעלי המניות האחרים לפי יחס אחזקתם במניות החברה. סירבו בעלי המניות האחרים לרכוש את המניות בתנאים שהוצאו  או נמנעו  מלהשיב - תוך 30 יום - כי אז יהיה רשאי הצד למכור מנויותיו לאחר, אולם רק באותם התנאים שהוצעו לבעלי המניות האחרים או טובים מהם." (ההדגשה שלי ר.ל.ש)

על פי הקבוע בתקנה 7, בעל מניות אשר רוצה להעביר או למכור את מניותיו או חלק ממניותיו לאחר, עליו תחילה להציע אותן לבעלי המניות האחרים . רק אם בעלי המניות האחרים סירבו לרכוש את מניותיו או נמנעו מלהשיב על ההצעה שהוצעה להם - רק אז יכול בעל המניות למכור או להעביר את מניותיו לאחרים.

6.         בפסק הדין מיום 15/1/04 קבעתי כדלקמן:

" ... אולם כולם, גם סטולר וגם מילשטיין וגם רצון, אשר טוענים שדרוקמן ידע על ההעברה והסכים לה - לא טוענים שרצון או צאלח הציעו לדרוקמן לקנות את מניות צל-רם לפני שהעבירו אותן לאשבל, כנדרש בסעיף 7.

מאחר שדרוקמן לא קיבל הצעה לקנות או לקבל את מניות מ.ד.ס שבבעלות צל-רם, לא התקיים התנאי הקבוע בסעיף 7 לתקנון, ודרוקמן לא יכול היה לנצל את זכות הסירוב הראשונה לה הוא זכאי."

תקנה 7 קובעת במפורש כי יש להציע  את המניות, והיא אינה מתייחסת לשאלה אם בעל המניות ידע על ההעברה. לאור החלטת בית המשפט העליון  עולות עתה השאלות הבאות, בהן אדון אחת לאחת: