פסק-דין בתיק הפ 1280/06

ב-17.5.06 חתמו המבקשים והמשיבים על זכרון דברים לפיו התחייבו המשיבים למכור למבקשים את זכויותיהם בדירה ברח' משה ציון 131 בתל-אביב (להלן: "הדירה") במחיר של 175 אלף דולר.

במעמד החתימה שילמו המבקשים למשיבים 2,500 דולר.

בסעיף 6 לזכרון הדברים הוסכם: "תנאי התשלום עדיין לא נקבעו בין הצדדים ויצורפו במסמך שיעדכן מסמך זה".

בסעיף 10 לזכרון הדברים התחייבו הצדדים "לחתום ביניהם על חוזה מכר מפורט, בהתאם לזכרון דברים זה".

בסעיף 11 נקבע: "כל עוד לא נחתם חוזה מכר, יעמוד זכרון דברים זה בתוקפו ויחייב את הצדדים".

בסעיף 13 לזכרון הדברים הוסכם: "צד אשר יפר זכרון דברים זה ישלם לצד המקיים פיצוי מוסכם בסך -.17,500 $, שווה ערך של דולר ארה"ב (ועל פי השער היציג), וזאת מבלי לפגוע בזכויותיו של הצד המקיים לתבוע את אכיפת זכרון הדברים או ביטולו או כל סעד אחר, על פי כל דין".

לאחר החלפת טיוטות בין עורכי דינם של הצדדים, גובש בין הפרקליטים נוסח מוסכם והצדדים נפגשו ב-27.6.06 במשרד בא כח המבקשים לפגישה שנועדה לחתימה על החוזה.

משיב 1 סירב לחתום על החוזה, ועל כן החוזה לא נחתם.

ב-23.7.06 שיגר בא כח המשיבים למבקשים הודעת ביטול זכרון הדברים "וזאת בשל אי הסכמת מרשי לתנאים המוצעים על ידי מרשיך בטיוטות חוזה המכר, תנאים שטרם סוכמו בין הצדדים כנקוב בסעיף 6 לזכרון הדברים".

בתובענה שלפני נתבעים הסעדים ההצהרתיים כדלקמן:

"א. כי זכרון הדברים אשר נחתם בין הצדדים ביום 17.5.06 (להלן:

      "זכרון הדברים"), לפיו התחייבו המשיבים למכור למבקשים את

      הדירה ברחוב משה דיין 131 בתל אביב, הידועה בלשכת רישום

      המקרקעין כחלקה 402/16 בגוש 6150 (להלן: "הדירה"), הינו

      הסכם בעל תוקף משפטי מחייב, ולפיכך יש לאכוף על המשיבים

      את קיומו של ההסכם ולחייבם להשלים את העסקה על פיו

      ולחתום על חוזה המכר הפורמלי בנוסחו כפי שגובש במו"מ בין 

     הצדדים (להלן: "ההסכם הפורמלי") וכן על כל המסמכים

     הנדרשים לצורך השלמת העיסקה בלשכת רישום המקרקעין.