פסק-דין בתיק הפ 1251/04

1.         המבקשים עתרו כי בית המשפט יצהיר כי הסכם מכר (להלן: "ההסכם"), מכוחו הם רכשו דירה ברח' אברהם שפירא 27 בנתניה (להלן: "הדירה"), הוא שריר וקיים. 

2.         כעולה מהמרצת הפתיחה, המבקשים טוענים כי הם הופנו לדירה על ידי מתווכת. הדירה מצאה חן בעיניהם והם רצו לרכוש אותה. את המו"מ לרכישת הדירה הם ניהלו עם המשיב 3 (להלן: "זאב"), שהוצג להם מלכתחילה כבעלים של הדירה, ולאחר מכן כמי שהוסמך מטעם הבעלים למכור את הדירה ולנהל את המו"מ. זאת, משום שהוא מכר למשיב 2 (להלן: "דוד") וילה, שלדוד היה קושי לשלם עבורה, והוסכם ביניהם שחובו של דוד לזאב ישולם מתמורת הדירה.

            יצויין כי הבעלות בדירה רשומה על שמו של המשיב 1 (להלן: "ערן"), שהוא בנו של דוד.

            ההסכם הסופי נחתם ביום 20.11.03, בנוכחותם של המשיבים 1-2.

            לטענת המבקשים, חרף האמור בהסכם ביחס למועד קבלת החזקה, הוסכם כי הם יקבלו את מפתחות הדירה עוד לפני שישלימו את מלוא התשלומים על פי ההסכם, ויוכלו לשפץ את הדירה ולגור בה, בתנאי שישאו בהוצאות השוטפות.

3.         המבקשים מודים בהמרצת הפתיחה כי הם לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם, ולא שילמו את הסכום של 15,000$ המצוין בס' 6א להסכם. לטענתם, האיחור בתשלום אושר להם על ידי זאב, שאתו הוסיפו להיות בקשר גם לאחר ההתקשרות בהסכם.

            המבקשים טוענים כי ביום 1.1.04 קבלו מכתב מב"כ המשיבים, ובו דרישה לביטול ההסכם והשבת מפתחות הדירה שנמסרו להם קודם לכן.

            המבקשים טוענים כי לאחר משלוח המכתב, חזרו העניינים למסלולם, הם שילמו תשלומים נוספים על חשבון ההסכם, ובכלל זה אף שילמו סך של 10,000$ לידיו של זאב.

4.         בין הצדדים נחתם ביום 22.3.04 הסכם חדש - לגרסת המבקשים הדבר היה לפי עצת ב"כ המשיבים, שטען כי יש צורך בכך, לאור העובדה שההסכם המקורי הותנה בקבלת אישור עירייה, ומאחר שחלף פרק זמן ארוך מאז החתימה על ההסכם המקורי. גרסת המשיבים היא שונה (ר' ס' 13 לסיכומים).

כאשר נחתם ההסכם החדש, אישר ב"כ המשיבים למבקשים כי אין לו טענות כלפיהם בקשר עם האיחורים בתשלומים.

5.         ביום 28.4.04, שלח ב"כ המשיבים מכתב למבקשים, בו הוא מודיע להם כי נודע למרשיו שהמבקשים גרים בדירה, וכי עליהם לפנותה באופן מיידי.

            המבקשים טוענים כי עמדתם זו של המשיבים 1-2 היתה מנוגדת לדברים עליהם הם הסכימו עם זאב, שהוצג כל העת כמי שמוסמך לנהל מו"מ בשם המשיבים 1-2 ולהגיע להסכמות עם המבקשים.

            לאחר פגישה עם המשיבים 1-2 בה הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, הודיע ב"כ המשיבים למבקשים במכתב מיום 4.5.04, על ביטול ההסכם.

6.         המבקשים טוענים כי הם לא הפרו את ההסכם, כי הם פעלו כל העת בהתאם להסכמות שהושגו ביניהם לבין זאב, כי לכן להודעת הביטול אין תוקף, ועל בית המשפט להיעתר לבקשתם בתובענה דנן, ולהצהיר כי ההסכם תקף.

7.         מהאמור לעיל, עולות מספר שאלות:

            האם זאב היה מוסמך לנהל מו"מ ולהגיע להסכמות עם המבקשים בשמם של המשיבים 1-2;

            האם הוסכם כי המבקשים ייכנסו לגור בדירה לפני השלמת תשלום כל התמורה;

            והאם ידעו המשיבים או מי מהם כי המבקשים נכנסו לגור בדירה במועד בו הם נכנסו אליה.

8.         אינני מוצאת לנכון לבחון את השאלה מה היה גדר סמכויותיו של זאב במו"מ עם המבקשים, האם הוא הוסמך להגיע איתם להסכמות לאחר ההתקשרות בהסכם, והאם המבקשים היו זכאים להניח כי זאב הוא בעל הדברים היחיד שלהם לאורך כל הדרך.