פסק-דין בתיק הפ 1245/06

1.         המוסד לבירור עתירות של המשיבה 2 דחה עתירה לבטל את הבחירות שהתקיימו ביום 18.6.06, אשר במסגרתן נבחרו מספר בעלי תפקידים בסוכנות היהודית, מטעם המשיבה 2, והמבקש, כגזבר הסוכנות בכלל זה. עם זאת הורה המוסד (בראשות עו"ד מרקוס וסרמן) בהחלטתו מיום 15.8.06, בין השאר, כי המבקש שבפני יהיה מנוע מלכהן כגזבר הסוכנות ואף להתמודד לתפקיד זה בקדנציה הבאה.

כנגד קביעה זו, כמו גם כנגד חיובו בהוצאות, מופנית תובענה זו, שעניינה בקשת המבקש לבטל באופן חלקי את פסק הבוררות על יסוד מספר עילות ביטול המנויות בס' 24 לחוק הבוררות.

טוען המבקש כי החלטת המוסד המברר, או הבורר, "להענישו", כפי שהורה, ניתנה תוך חריגה מסמכותו ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ובזכות יסוד של כל אזרח במדינה דמוקרטית, היינו הזכות להבחר.

המשיב 1 (להלן: "המשיב") מתנגד לעתירת המבקש מטעמים שונים.

ראשית, טוען הוא, כי אין מדובר בהחלטה, או בפסק של בורר, אלא בהחלטה של מוסד לבירור עתירות של גוף ציבורי בעל אופי שיפוטי, ועל כן אין מקום לבחון החלטה זו על פי דיני הבוררות.

עוד טוען המשיב כי כאשר מדובר בבירור מסוג זה, אין בתי המשפט נוטים להתערב בפסיקות או בהחלטות המתקבלות בתום הדיון.

2.         על פי החלטתי מיום 19.6.07 היה על ב"כ הצדדים להגיש סיכומים בכתב.

      ב"כ המשיב לא עשה כן עד היום, על אף שתי ארכות שקיבל לצורך זה לבקשתו.

הוא הסתפק בהגשת "תקציר סיכומים" בו עיינתי, כמו גם בסיכומי ב"כ המבקש, בטרם ההכרעה.

3.         מדובר בהליך בעל אופי מובהק של בוררות ועל כן יש להחיל עליו את דיני הבוררות, לרבות הכללים והדינים המתייחסים לאישור ו/או לביטול הפסק שניתן בסופו.

כך אף ראו הצדדים את ההליך, ובודאי כך עו"ד וסרמן עצמו. לשון פרוטוקול הדיון אשר כותרתו הוא: "בוררות בפני בורר עו"ד וסרמן" שהתקיימה מטעם המשיבה (ראה נספח ז' לתובענה) מעיד על כך. 

בין כך ובין כך, רשאי ואף חייב בית המשפט להתערב בהחלטת הבורר, או הטריבונל השיפוטי הפנימי של המשיבה 2 שהיא לכל הדעות תאגיד וולנטרי, אם יווכח לדעת כי הוא חרג מסמכותו כפי שארע, לדעתי, במקרה זה.

4.         אינני סבור כי הבורר או "הערכאה השיפוטית" של המשיבה הוסמכו למנוע מהמבקש את הזכות להתמודד באופן דמוקרטי על תפקיד כלשהו שמציעה המשיבה בה הוא חבר על פי תקנוניה וכלליה.

המוסד לבירור עתירות הוקם ע"י המשיבה על מנת לדון ולהכריע במחלוקות המתגלעות בין חבריה, על פי תקנון המשיבה (ראה סעיף 18 לתקנון).

אם במחלוקות בענייני בחירות מדובר, חל על בירור המחלוקת תקנון הבחירות הספציפי לבחירת נושאי תפקידים בתנועה הציונית ובמוסדות הלאומיים.

על פי סעיף 5 לתקנון משנת 2006 (נספח ג' לתובענה) מוסמכת ועדת הבחירות לשלול מחבר עמותה מלהשתתף בבחירות כאלה או אחרות במסגרת המשיבה, על החלטותיה. ניתן לערער בפני המוסד לבירור עתירות.

בדונו בערעור, מוסמך, כמובן, המוסד לדון בסוגית שלילת זכותו של חבר להשתתף בבחירות, אך כערכאת ערעור בלבד, הבוחנת את החלטת ועדת הבחירות שהוקמה לצורך פיקוח וניהול הבחירות, המוסמכת לאשר, או לפסול, מועמדותו של חבר להתמודד בבחירות הספציפיות עליהן היא מפקחת.

אין בכך, ובהוראות התקנון, כדי להקנות לו סמכות לשלול את זכותו של חבר העמותה מהשתתפות בבחירות עתידיות, זכות שהיא באופיה ובטיבה זכות יסוד חוקתית.

יתירה מכך: קביעת הבורר לגבי המבקש ו/או "העונש" שהשית עליו, נעשתה מיוזמתו, ללא שהעותרים או צדדים אחרים להתדיינות ביקשו זאת ממנו.