פסק-דין בתיק הפ 1194/07

רקע

ביום 19.4.07 נערך בין המבקשים לבין אבנר וענונו (להלן: "החייב") הסכם מכר לפיו רכשו המבקשים מהחייב  זכויות בדירה ברחוב יעקב דורי 8 בנתניה הידועה כחלק מחלקות 40, 43 ו - 44 בגוש 8448 (להלן: "הדירה") תמורת 910,000 ש"ח (להלן: "הסכם המכר").

ביום 3.5.07 נרשמה בפנקס המקרקעין הערת אזהרה לטובת המבקשים.

ביום 13.5.07 נרשם בפנקס המקרקעין עיקול על הערת אזהרה שהייתה רשומה לטובת החייב מכוח צו שניתן ביום 30.4.07 בתיק הוצל"פ 4-06-20342-03 (להלן: "העיקול").

בסמוך לאחר רישום העיקול בפנקס המקרקעין הגיש החייב בקשה לביטול העיקול, אולם ביום 23.8.07 נדחתה בקשה זו על ידי ראש ההוצאה לפועל.

בתובענה שלפני עותרים המבקשים להורות על ביטול העיקול.

טענות המבקשים

עובר לכריתת הסכם המכר היה החייב חייב לחברת בת יער השקעות 2004 בע"מ (להלן: "בת יער") שבשליטת מבקש 1 (להלן: "המבקש") סך של כ - 240,000 ש"ח שלהבטחת פירעונו נרשמה בפנקס המקרקעין ביום 21.12.05 הערת אזהרה לטובת בת יער.

המבקשים בקשו לרכוש דירה להשקעה ומשנודע להם שהחייב מעוניין למכור את זכויותיו בדירה החליטו לרכוש את הזכויות בדירה בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם המכר.

עובר לעריכת הסכם המכר רבצו על זכויות החייב בדירה שיעבודים, הערות אזהרה ועיקולים ועל כן תשלום התמורה נעשה בכפוך ובמקביל להסרת השעבודים, הערות האזהרה והעיקולים לאחר שחובות החייב לנושים שונים נפרעו מכספי התמורה בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם המכר.

הסכם המכר לפיו רכשו המבקשים את הזכויות בדירה מהחייב נערך בטרם נרשם העיקול בפנקס המקרקעין ואף בטרם ניתן צו העיקול. זאת ועוד, משנרשמה הערת אזהרה לטובת המבקשים עוד בטרם נרשם העיקול ובהתאם להוראות סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין")  גוברות זכויותיהם בדירה על העיקול.   

ביום 17.9.06 נערך בין החייב לבין המשיב הסדר לפירעון חוב בסך 30,000 שהיה החייב חייב למשיב. על פי תנאי ההסדר זכאי היה המשיב לרשום בפנקס המקרקעין הערת אזהרה לטובתו על זכויות החייב, אולם הוא לא עשה כן. בכך התרשל החייב וגרם למבקשים להתקשר בהסכם המכר עם החייב מבלי שידעו על החוב של החייב למשיב, ועל כן מנוע הוא מלטעון נגד המבקשים.

טענות המשיב

יש לדחות את התובענה בשל חוסר ניקיון כפיים מצד המבקשים אשר לא פירטו בתובענה ובתצהיר שצורף לה את הפרטים אודות החוב של החייב לבת יער שבשליטת המבקש.

החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מהווה מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא בין צדדים מקבילים, במיוחד שהגשת הבקשה לביטול העיקול נעשתה על ידי החייב על פי דרישת המבקשים כאן. על כן, הכרעת כבוד ראש ההוצאה לפועל מחייבת גם את המבקשים.

התובענה כאן מהווה למעשה ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל וגם משום כך יש לדחותה.

אכן, בשנת 2006 התקשר המשיב עם החייב בהסדר לפירעון חוב שהיה החייב חייב למשיב ובהתאם לתנאי ההסדר זכאי היה המשיב לרשום בפנקס המקרקעין הערת אזהרה לטובתו על זכויות החייב בדירה, אולם החייב לא מסר למשיב את פרטי הגוש והחלקה של הדירה ואף לא חתם על בקשה מתאימה. זאת ועוד. החייב בקש מהמשיב שלא לרשום הערת אזהרה על זכויותיו בדירה כדי שלא לסכל אפשרות למכירת הדירה והמשיב נענה לבקשה זו. מטעם זה אין להעדיף את זכויות המבקשים על זכויות המשיב.

העיקול הוטל ביום 30.4.07, קודם לרישום הערת האזהרה לטובת המבקשים, ועל כן אין בהוראה הקבועה בסעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין כדי לסייע למבקשים, והוא הדין ביחס להוראות סעיף 34 (א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

הסכומים ששולמו לחייב באופן ישיר על ידי המבקש אינם תואמים את לוח התשלומים הקבוע בהסכם המכר, כך גם לא נמצאה אסמכתא לתשלום החוב בסך 240,000 ש"ח שחב החייב לבת יער. בכך יש כדי ללמד שמדובר בהסכם למראית עין וממילא אין בהערת האזהרה שנרשמה בפנקס המקרקעין מכוח ההסכם האמור כדי לגבור על העיקול.

דיון

א.      הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב ננקטו על ידי המשיב מבלי שהמבקשים היו צד להליכים אלה. לפיכך, אין בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 23.8.07 (נספח א לתשובת המשיב) כדי למנוע מהמבקשים להגיש את התובענה שהוגשה כאן.

ב.      המבקשים נהגו בחוסר ניקיון כפיים שעה שלא פירטו בתובענה ובתצהיר שצורף לה את כל העובדות ביחס לחוב שחב החייב לבת יער ואופן פירעונו. אולם בהתחשב במהות הסעד המבוקש ובנסיבות העניין איני רואה לנכון לדחות את התובענה מטעם זה, ואסתפק בכך שאתחשב בעניין זה בעת פסיקת ההוצאות.