פסק-דין בתיק הפ 1163/06

1.         חברת רם-עוז עבודות מתכת בע"מ (להלן - "רם-עוז") היא לקוחתו של המשיב 2 (להלן, גם "הבנק"). להבטחת אשראי של רם-עוז אצל הבנק נרשמה משכנתא ראשונה ואגרת חוב בגדרן משכנה רם-עוז לטובת הבנק את כלל זכויותיה בנכס מסחרי הנמצא ברח' המסגר 15, אזור התעשייה קרית ביאליק (להלן - "הנכס"). לימים, ומשעה שרם-עוז לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הבנק, נקט זה בהליכים למימוש זכויותיו. בגדרם של אלו מונה אף המשיב 1, מכוח החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 1.2.06, ככונס נכסים לשם מימוש הנכס.

2.         מסתבר כי ביום 31.12.02 נחתם חוזה שכירות בין רם-עוז לבין המבקשת 1 (להלן, גם "ריאו"). מכוחו של חוזה שכירות זה שכרה ריאו את הנכס. האופציות שהוקנו לריאו מכוח חוזה השכירות מזכים אותה לשכור את הנכס לתקופה ממושכת, עד שנת 2018. משעה שכונס הנכסים, בגדר פעולותיו למימוש הנכס, ביקש לפנותו מכל אדם וחפץ, מצאה עצמה ריאו בסכנת פינוי מן הנכס. בעקבות פנייתה לכב' ראש ההוצל"פ בחיפה היא הופנתה להגיש המרצת הפתיחה שבפניי. בגדרה עותרות ריאו, וכן המבקשת 2 (להלן, גם "שרי"), שכפי שיפורט בהמשך אף היא שוכרת את הנכס, ליתן פסק דין הצהרתי על פיו המבקשות זכאיות להמשיך ולהחזיק בנכס המושכר על ידן עד לשנת 2018 וכי המשיבים מחויבים לכבד הסכמי השכירות וכי אם ברצונם למכור את הנכס, הרי מכירה זו כפופה לזכות השכירות של המבקשות.

3.         עם הגשת העתירה היא לוותה בבקשה זמנית לעיכוב ביצוע צו הפינוי. משום השיהוי העצום בהגשתה הוריתי כי מועד הפינוי יעוכב כנגד הפקדת ערובה על סך 30,000 ש"ח וכך נעשה. הונחה בפניי תגובת ב"כ המשיבים. ב"כ הצדדים הסכימו, במועד הדיון לעניין הבקשה הזמנית, כי יינתן פסק דין מנומק בתיק העיקרי, אשר ממילא יכריע אף בתיק בקשת הביניים, על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות משלימים.

4.         בגדר החומר שבפניי הונחו תצהיריהם של גב' חיה גולדקלנג (להלן - "גולדקלנג"), מטעם המבקשות, ושל מר אביב  קראוס (להלן - "קראוס"), מטעם המשיבים. תצהירי העדויות היו משופעים בנספחים. ראוי להידרש, איפוא, למספר נתונים עובדתיים העולים למקרא חומר הראיות, לעניין מאזן שיקוליי.

5.         ראשית, אין חולקין כי ביום 7.5.95 חתמה רם-עוז אגרת חוב להבטחת זכויות הבנק. אף אין חולקין כי בגדר סעיף 7(ב) לאגרת החוב התחייבה רם-עוז "לא למכור, לא להחכיר, לא להשכיר, לא למסור ולא להעביר בכל אופן אחר שהוא את הנכסים הממושכנים, כולם או מקצתם, לאחר או לאחרים ולא להעבירם ממקום למקום בלי הסכמת הבנק בכתב ומראש לכך".

חוזה השכירות בין רם-עוז לריאו נעשה ביום 31.12.02. אין חולקין כי טרם שנעשה חוזה שכירות זה לא טרחה רם-עוז לקבל את "הסכמת הבנק בכתב ומראש לכך".

6.         שנית, חוזה השכירות, כאמור, נעשה לטווח ארוך. ריאו ביקשה להשקיע השקעות בנכס. לנוכח זאת, ולבקשת ריאו, שיגרה רם-עוז פנייתה לבנק ביום 22.9.03 (נספח ב' להמרצת הפתיחה; להלן - "נספח ב"), והבנק השיב לפנייה האמורה. לנוכח העובדה כי לנספח ב' נודעת חשיבות מרכזית לעניין הפרשה שבפניי יובא נוסחו במלואו:

            "חברתנו משכירה את המבנה בקריית ביאליק השייך לחברה רם-עוז בע"מ לחברת ריאו.

            בהתאם לבקשת השוכר אבקשכם להמציא לנו מכתב כי אתם מודעים להסכם השכירות בינינו ואין לכם כל התנגדות לכך.

            היות וחברת ריאו שכרה את המקום לתקופה ארוכה והיות והיא מעוניינת להשקיע במקום בבניית חדרי קירור אנו מבקשים מכם להמציא לנו את האישור הנ"ל.

העתק פוליסת ביטוח על המבנה תועבר אליך עד סוף השבוע".

            הפנייה האמורה זכתה למענה בכתב יד של הבנק. התשובה, בכתב יד, היא כדלקמן:

            "27.10.03

            מאשרת השכרת הנכס.

            נא לשלוח חוזה שכ"ד בגין שעבודו".

            בשולי הרישום האמור מתנוססת חותמתו של הבנק וחתימת עורכת האישור האמור.

7.         שלישית, לימים, ביקשה ריאו כי שוכרת נוספת בבניין תהא חברת-אחות שלה, העוסקת בשיווק, היא שרי. רם-עוז נענתה לבקשה ואולם ביום 1.3.05 נערך חוזה שכירות לא עם רם-עוז אלא עם צ.ענבר בנייה הנדסה ופיקוח בע"מ (להלן - "ענבר"), ואין לי אלא להניח כי אף ענבר היא חברת-אחות של רם-עוז, כמוה כשרי, שהיא חברת-אחות של ריאו. מכל מקום חוזה השכירות בין ענבר לשרי, זהה באורח מוחלט לחוזה השכירות הראשון בין רם-עוז לריאו.

8.         רביעית, מתצהירה של  גולדקלנג אני למד כי בעקבות אישור הבנק מיום 27.10.03, אכן השקיעה ריאו השקעות רבות בנכס.

9.         על יסוד הנתונים האמורים אדרש לדיון והכרעה בסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי.