פסק-דין בתיק הפ 1034/06

רקע

המבקש ומשיבים 1 - 5 מחזיקים במניות מגנטון בע"מ (להלן: "החברה") שבבעלותה מפעל לעיבוד שיש בבאר שבע.

ביום 18.5.06 התקשר המבקש עם המשיבים בהסכם לפיו הועברו מניות המבקש ומשיבים 1 - 4 (להלן: "המשיבים") בחברה לידי משיבה 6 בנאמנות לתקופה של 90 יום בה תנוהל החברה בידי משיבים 1 - 3, ובמהלכה יהיה המבקש זכאי לרכוש את מניותיהם של משיבים 1 - 4 תמורת מלוא השקעותיהם בחברה וככל שלא יעשה כן עד תום התקופה האמורה יחלק הנאמן את המניות שהופקדו בידיו בין משיבים 1 - 3 (להלן: "ההסכם")

בתובענה שלפני עותר המבקש להצהיר:

כי ההסכם בטל ומבוטל, בין בשל פגמים בכריתתו שבעטיים לא נכנס לתוקף ובין בשל הפרתו היסודית בידי המשיבים ו/או מי מהם, וכי עסקה במסגרתה הוקצו ו/או הועברו למשיבה 1 (להלן: "דמרי") מניות ו/או זכויות בחברה, בטלה מפני שבוצעה תוך התעלמות מזכות הסירוב הראשונה שהוענקה ליתר בעלי המניות בחברה, וכן משום שבוצעה מבלי שאושרה ע"י דירקטוריון החברה כנדרש עפ"י תקנה 39 (א) לתקנון החברה.

טענות המבקש

המבקש מחזיק ב - 40% ממניות החברה ושימש כמנהלה עד לחתימתו של ההסכם והוא יזם את הקמת המפעל שבבעלות החברה.

בניגוד להתחייבותם חדלו המשיבים להזרים לחברה הון שהיה דרוש לה לפעילותה. בעקבות זאת נקלעה החברה לקשיים כלכליים לא שילמה לספקים ושיקים שנמשכו מחשבונה לא כובדו.  שיקים שנמשכו מחשבון החברה, בהם שיק ע"ס 378,000 ש"ח שנמסר לתאגיד בשליטת המבקש, המספקת שיש לחברה (להלן: "תגית"), לא כובדו. בנסיבות אלה, נאלץ המבקש לחתום על הסכם מיום 2.4.06 לפיו התחייב להזרים לחברה  100,000$ (להלן: "הסכם ההתחייבות").

לאחר עריכת הסכם ההתחייבות ביטלו המשיבים שיקים שנמשכו מחשבון החברה, עיכבו תשלום משכורות לעובדי החברה וגרמו להגבלת חשבון הבנק של החברה בשל אי כיבוד שיקים בסכום כולל של 30,000 ש"ח שעה שהיו בידיהם שיקים דחויים לפקודת החברה בסך כ - 550,000 ש"ח. בנסיבות אלה, ונוכח שיתוק פעילותה של החברה, זומן המבקש ביום 18.5.06 לפגישה בה אולץ לחתום על ההסכם בתנאים חד צדדיים ובלתי סבירים המגיעים לכדי כפייה ועושק כלכלי.

יעקב שביט (להלן: "שביט") המחזיק אף הוא במניות החברה אמור היה לחתום על ההסכם, אולם חתם על ההסכם רק לאחר הגשת התובענה, ולפיכך ובהעדר חתימתו של צד להסכם בתקופה שנקבעה לביצוע ההסכם, לא נכנס ההסכם לתוקף.

בתקופה בה הועברה החברה לניהולם מינו לה המשיבים מנהל חסר כישורים, גרמו להגבלת חשבון החברה, נמנעו במשך תקופה ארוכה לפתוח חשבון בנק לחברה חדשה שהקימו כדי שניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את המפעל, ונמנעו מתשלום חשבונות שוטפים של החברה. פעולות אלה נעשו בחוסר תום לב, תוך הפרת ההסכם וחובת הנאמנות של המשיבים כנושאי משרה בחברה, ובמטרה לפגוע באפשרות שהמבקש ימצא בתוך תקופת הנאמנות משקיע לרכישת מניות המשיבים.   

בעקבות הפרת ההסכם על ידי המשיבים הודיע המבקש, ביום 9.8.06 על ביטול ההסכם.

בסעיף 13 להסכם שנכרת בדצמבר 2004 בין החברה לבין שביט, יאיר רבינוביץ  (להלן: "רבינוביץ") ודורון שגיב (להלן: "הסכם המניות") נקבע, כי לכל בעל מניות בחברה זכות סירוב ראשונה במקרה של מכירת מניות על ידי מי מבעלי המניות לצד שלישי. לפיכך,  ומשלא נמסרה לבעלי המניות בחברה הודעה בדבר מכירת מניות משיבים 2 - 4 או חלקן לדמרי, יש להורות על ביטול עסקה לפיה הוקצו ו/או הועברו מניות של החברה לדמרי.

טענות המשיבים

ביום 31.7.05 התקשר המבקש עם אשר קוגלר ואחרים (להלן: "קוגלר") בהסכם, לפיו רכש את כל מניות החברה שהיו בידי קוגלר (להלן: "הסכם קוגלר"). בסמוך לאחר מכן התקשר המבקש עם המשיבים, לפיו מכר המבקש למשיבים את המניות שרכש מקוגלר באופן שלאחר ביצוע ההסכם נותרו בידי המבקש 34.2% ממניות החברה ויתרת המניות הוחזקו בידי דמרי, רבינוביץ ושביט (להלן: "הסכם דמרי רבינוביץ"). הסכם זה לא נחתם, אולם הצדדים פעלו על פיו, והמבקש אף חתם בסמוך לאחר עריכת ההסכם כמנהל החברה על הודעות בדבר העברת מניות החברה. משכך, יש דחות את טענת המבקש לפיה העברת המניות נעשתה בניגוד לזכות סירוב שהייתה לו ו/או ללא אישור דירקטוריון החברה.

המשיבים התחייבו להשקיע בחברה עד 4.5 מיליון$. מעבר לסכום האמור נדרש כל אחד מבעלי המניות להשקיע בהתאם לחלקו בחברה. בתקופה שלאחר רכישת מניות החברה מהמבקש השקיעו המשיבים בחברה 11 מיליון ש"ח וערבו לאשראי שניתן לחברה בסך 16 מיליון ש"ח. באותה התקופה ניהל המבקש את החברה, וסיפק למשיבים נתונים כוזבים אודות מצבה הכלכלי, כדי לגרום למשיבים להשקיע בחברה את הסכומים האמורים בעוד הוא מסתפק בהשקעת אלפי שקלים בלבד.

בין הצדדים התנהל משא ומתן שלאחריו נחתם הסכם ההתחייבות, לפיו התחייב כל אחד מבעלי המניות להזרים לחברה סך של 100,000$,  כהשתתפות בעלי המניות במימון פעילות החברה מעבר לסכום של 4.5 מיליון דולר שהשקיעו המשיבים בחברה בהתאם להתחייבותם.

על פי הסכם ההתחייבות רשאים בעלי המניות בחברה לחלט את מניותיו של בעל מניות אשר לא יזרים לחברה סך של 100,000$. רבינוביץ ודמרי קיימו את התחייבותם, אולם המבקש לא עשה כן, לפיכך זכאים היו המשיבים לחלט את מניות המבקש. נוכח נסיבות אלה, שיפר ההסכם מיום 18.5.06 את מצבו של המבקש בכך שלמרות זכותם של המשיבים לחלט את מניותיו ניתנה למבקש אפשרות לקנות את מניות המשיבים בתוך תקופת הנאמנות, ולהמשיך להפעיל את המפעל בו האמין. לפיכך, יש לדחות את טענותו לפיה חתם על ההסכם בנסיבות של כפיה ועושק.

חשבון החברה הוגבל ביום ,15.5.06 עוד בטרם נכרת ההסכם,  ותשלומים שאמורה הייתה החברה לשלם לא שולמו עוד בטרם נכרת ההסכם. לפיכך אין בסיס לטענת המבקש לפיה בהתנהגותם גרמו המשיבים להגבלת חשבון הבנק של החברה ו/או פגעו בה. זאת ועוד, תגית  בע"מ שבשליטת המבקש לא שילמה לחברה חוב בסך 500,000 ש"ח ובכך נפגעה יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה ולממן את פעילותה.

חשבונה של החברה הוגבל וכדי לאפשר את פעילותה הקימו המשיבים בהסכמתו של המבקש חברה קשורה. מחשבון החברה הקשורה נמשכו שיקים לטובת ספקים של החברה. שיקים אלה כובדו במלואם לאחר שהמשיבים הזרימו לחברה סכום נוסף של 1,500,000 ש"ח וקיבלו אשראי בערבותם על סך 500,000 ש"ח.

המבקש גרם לשיתוקה של החברה בכך שהפסיק לספק לחברה חומרי גלם והיתנה את האספקה בקבלת דרישתו להארכת תקופת מימוש האופציה לרכישת מניות המשיבים. טענתו, לפיה חדל לספק לחברה חומרי גלם בשל אי כיבוד שיקים שנמסרו לתגית אינה נכונה, משום שתגית חייבת לחברה כסף.

המבקש הסית את עובדי המפעל של החברה להגיש בקשה לפירוק החברה ואף הצטרף להליך זה. המבקש הסכים למחיקת בקשתו לפירוק החברה לאחר שהתברר שתגית היא החייבת כסף לחברה.

שביט לא היה צד לאופציה שניתנה למבקש לרכוש את מניות המשיבים בתוך תקופת הנאמנות, ומשמדובר בהעברה צפויה של מניות בין בעלי המניות בחברה, לא חלה לגביה זכות הסירוב הראשונה. זאת ועוד. אפילו הייתה לשביט זכות סירוב ראשונה אין בכך כדי להפקיע את תוקף ההסכם משום שזכות הסירוב מתגבשת רק עם מתן תוקף להסכם. על כן, אין בכך ששביט לא חתם על ההסכם בעת שחתמו עליו הצדדים האחרים, כדי לגרוע מתוקף ההסכם.