פסק-דין בתיק הפ 1002/05

            מבוא:

1.         במסגרת המרצת פתיחה זו שהוגשה על ידי הגב' שוורץ מזל (להלן: "המבקשת") עותרת המבקשת למתן סעד הצהרתי לפיו הינה זכאית לסך של 300,000 ש"ח מכספי עזבונו של מר יעקב ירון ז"ל (להלן: "המנוח") וכן הינה זכאית להירשם במשרד הרישוי כבעלים של רכב טויוטה מדגם לנד קרוזר 2003 מס' רישוי 56-005-35 (להלן: "הג'יפ") שנרכש על ידי המנוח שהיה נכה צה"ל בשיעור של 100% במימון משרד הבטחון ו/או לחילופין לקבלת הכספים שיוותרו ממכירת הג'יפ והחזר המענק שניתן לרכישת הג'יפ על ידי משרד הבטחון.

            התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת:

2.         המנוח נולד בתאריך 30/10/30. תוך כדי שירותו כלוחם אצ"ל נפגע המנוח בפעילות מבצעית והתעוור בשתי עיניו. בשל עוורונו הוכר המנוח כנכה משרד הבטחון - אגף השיקום.

3.         המנוח נפטר כשהוא גרוש, ערירי, ללא אשה וילדים.

4.         בתאריך 1/12/02 החלה המבקשת לעבוד כמטפלת של המנוח מטעם משרד הבטחון באמצעות חברת או.אר.אס. בתפקידה זה עבדה המבקשת משך כשנתיים (ראה עדות המבקשת בעמ' 5 לפרוטוקול) עד לפטירת המנוח בתאריך 19/11/04.

5.         המנוח היה איש רווי חולי. מעבר לעוורונו סבל המנוח בשנתיים האחרונות טרם פטירתו מפצע ישן ברגלו אשר נפתח והסב לו סבל רב. הטיפול ברגלו של המנוח נמשך למשך למעלה מששה חודשים, רגלו הושמה בסד גבס והוא אף היה צפוי לקטיעת רגלו. לאחר זמן קצר נאלץ המנוח לעבור ניתוח בעורקי הצוואר ובסמוך לפטירתו חלה המנוח במחלת הסרטן ונזקק לטיפולים כימותרפיים והקרנות (עמ' 18 לעדות המבקשת).

6.         במסגרת עבודתה שהתה המבקשת שעות ארוכות עם המנוח, טיפלה בכל הפעולות היומיומיות של המנוח, נהגה לרשום עבורו המחאות (עמ' 10 לפרוטוקול עדותה של המבקשת), נהגה ללוות את המנוח לבנק, לרופא, למשרד הבטחון, לטיפולים ולאירועים וכן נהגה לפדות עבור המנוח כסף בבנק במסגרת שליחויות שעשתה עבורו (ראה עדות המבקשת בעמ' 11 לפרוטוקול).

7.         מעבר לשכר חודשי ששולם למבקשת על ידי המנוח בגובה של 10,000-9,000 ש"ח (עמ' 20 לפרוטוקול), נהג המנוח לתגמל את המבקשת בגין טיפולה בו. המנוח קנה למבקשת מתנות (עמ' 10 לפרוטוקול), יצא עם המבקשת לבית מלון הייאט בים המלח במימון משרד הבטחון ולאירועים משפחתיים (עמ' 21 לפרוטוקול), מימן עבור המבקשת שירותי עורך דין שיטפל בעניין גירושיה (עמ' 23 לפרוטוקול), מימן הוצאות שוטפות של המבקשת בסך חודשי של 2,000 ש"ח שהפכו למענק עם פטירת המנוח וכן מימן עבור המבקשת קורס נהיגת אמבולנס והשתתף בהוצאות בר מצוה לבנה של המבקשת (סעיף 5 לכתב התביעה המקורי).

8.         המנוח ערך בחייו שתי צוואות. לראשונה ערך המנוח את צוואתו בשנת 2000 או 2001 (ראה עדות עו"ד גורן פריסלץ בעמ' 23 לפרוטוקול). צוואה שניה נוספת, אשר ביטלה את צוואתו הקודמת כאמור בסעיף 8 לצוואה, נערכה על ידי המנוח ביום 22/9/03 בפני עוה"ד גורן פריסלץ ונוטריון אברהם ארוצ'ס כעשרה חודשים לאחר שהמבקשת החלה לטפל במנוח.

            בהתאם לצוואתו של המנוח מיום 22/9/03 הוריש המנוח סכומים קצובים לאחיינו, המשיב מס' 2, בסך של 21,000 דולר ולכל אחד מאחייניו, המשיבים מס' 5-3, סך של 7,000 דולר כל אחד (סעיף 1 לצוואה). את כל יתר רכושו, לרבות מטלטלין, ציווה המנוח לבניית בית כנסת ולפעילות צדקה נלווית (סעיף 2 לצוואה). כן ביקש המנוח בצוואתו למנות את המשיב מס' 2 למנהל עזבונו (סעיף 4 לצוואה), מינוי שהתממש על פי צו מינוי עזבון מיום 26/12/04 שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בחיפה.

            הגם שבמועד עריכת צוואתו השניה היתה למנוח היכרות בת עשרה חודשים עם המבקשת והגם שהמבקשת שהתה בעת עריכת וחתימת הצוואה בחדר ההמתנה שבמשרדו של עו"ד גורן פריסלץ (סעיף 5 לתצהיר עו"ד גורן פריסלץ), לא אוזכרה המבקשת בשום שלב בין בכתב ובין בעל-פה בצוואה ו/או כמי שתירש חלק מעזבונו של המנוח (ראה עדות עו"ד גורן פריסלץ בעמ' 23 לפרוטוקול וכן סעיף 6 לתצהירו).

9.         לאחר עריכת הצוואה ביום 18/1/04 רכש המנוח את הג'יפ תוך שהוא נהנה מהטבות כספיות בהיותו נכה משרד הבטחון. המורשים היחידים לנהוג בג'יפ היו המבקשת ואחי המנוח ברהום משה, אביו של המשיב מס' 2. המבקשת בתוקף תפקידה כמטפלת ומלווה של המנוח עשתה את עיקר השימוש בג'יפ, לרבות לצרכיה הפרטיים ובסופי שבוע.

10.        בתחילת חודש אוקטובר 2004 אושפז המנוח בבית חולים רמב"ם ושם אובחן כסובל ממחלת הסרטן. ביום 21/10/04 הועבר המנוח ברכבו הפרטי להמשך טיפול בבית החולים האיטלקי בחיפה (ראה סעיף 10 לכתב התביעה ועמ' 22 לפרוטוקול עדותה של המבקשת).

11.        כשבוע טרם פטירתו של המנוח בבית החולים האיטלקי בחיפה ביקרו את המנוח עו"ד גורן פריסלץ ושותפו הנוטריון ארוצ'ס (עדות המבקשת בעמ' 9 לפרוטוקול). כעולה מעדותו של עו"ד גורן פריסלץ, היה המנוח בדעה צלולה וחש כי יום מותו מתקרב. במשך הביקור שנמשך כ-30-20 דקות ניהל המנוח שיחה עניינית עם השניים ולא העלה כל בקשה מיוחדת בעניין צוואתו או שינוי צוואתו ואף לא הזכיר את רכישת הג'יפ שנרכש על ידו לאחר עריכת הצוואה מיום 22/9/03 (ראה עדות עו"ד גורן פריסלץ בעמ' 24 לפרוטוקול).

12.        המנוח נפטר לפנות בוקר יום שישי ה-19/11/04 בשעה 02:00 בבית החולים האיטלקי בחיפה. בעת פטירתו היה הג'יפ של המנוח ברשות המבקשת (עמ' 8 לפרוטוקול). למחרת, בשעות הצהריים של יום שישי ה-19/11/04, נערכה הלוויתו של המנוח בירושלים כאשר המבקשת הגיעה ללווית המנוח מחיפה לא באמצעות הג'יפ שהיה ברשותה, אלא ברכב סיטרואן שהיה ברשות רונן, בן זוגה לחיים של המבקשת (עדות המבקשת בעמ' 14 לפרוטוקול).

13.        טרם התייצבה המבקשת ללווית המנוח, הפקידה המבקשת בחשבון הבנק שלה שיק שנמשך מחשבונו של המנוח בבנק דיסקונט (סניף ראשי חיפה ח-ן 754846) על סך 300,000 ש"ח שמספרו 17028000 (להלן: "השיק") וזאת על סמך הוועצותה עם ב"כ (עדות המבקשת בעמ' 14 לפרוטוקול).

14.        עקב פטירתו של המנוח סירב הבנק הנמשך לכבד את השיק. בבוקר יום ראשון ה-21/11/04 התקשר בנק דיסקונט לבית המנוח על מנת לאמת את משיכת השיק בשל הסכום החריג שנרשם בו. אחי המנוח, מר חיים ברהום, אשר קיבל את השיחה, העביר את תוכנה למשיב מס' 2. בעקבות כך לקח המשיב מס' 2 את המבקשת לבנק, לאחר שהמבקשת הנחתה את המשיב מס' 2 בדבר מיקום הבנק ובהמשך התנהלה שיחה בנוכחותה של מנהלת הסניף, הגב' אילנה ביכלר (עדות המבקשת בעמ' 15 לפרוטוקול). במהלך השיחה הציג המשיב מס' 2 את תעודת פטירתו של המנוח ואף הועבר לסניף הבנק באמצעות הפקס דף חשבון מחשבונה של המבקשת אשר אימת את הצגת השיק לפרעון באמצעות חשבון המבקשת. במהלך הפגישה ולאור חילופי דברים שהתנהלו בין המבקשת והמשיב מס' 2 נועצה המבקשת עם הטוענת הרבנית לאה ציגנלאוב ובסיום ההיוועצות ובלא מתן כל הודעה מוקדמת עזבה המבקשת את הבנק. בעדותה (עמ' 15 לפרוטוקול) הסבירה המבקשת כי נעלמה מהבנק במהלך הבירור מכיוון שהטוענת הרבנית אמרה לה "לצאת מהבנק ושאין לה מה להיות שם". כאמור בעדות המבקשת (עמ' 16 לפרוטוקול), משלב זה ואילך לא ביקרה עוד המבקשת את משפחת המנוח במהלך השבעה והתרכזה בענייניה הפרטיים.

15.        לאחר הלוויתו של המנוח התקשרה המבקשת לעו"ד גורן פריסלץ, עורך צוואתו של המנוח, והודיעה לו כי המנוח נפטר וכי הג'יפ ברשותה. כאמור בעדותה של המבקשת (עמ' 9 לפרוטוקול), שאלה המבקשת את עו"ד גורן פריסלץ מה עליה לעשות בקשר לג'יפ. המבקשת אישרה בעדותה (עמ' 9 לפרוטוקול) כי עו"ד גורן פריסלץ הבהיר לה כי על פי חוק אינה יורשת את המנוח ואף על פי צוואתו היא אינה נהנית מעזבונו ועל כן דרש מהמבקשת להחזיר את הג'יפ. במקביל התקשר עו"ד גורן פריסלץ למשיב מס' 2, מנהל עזבונו של המנוח, ואף תיאם פגישה בין השניים ליום 24/11/04 בשעה 10:00 על מנת שהמבקשת תמסור את הג'יפ למשיב מס' 2 (ראה עדות עו"ד גורן פריסלץ בעמ' 22 לפרוטוקול וכן סעיף 14 לתצהירו). המבקשת לא הגיעה לפגישה שאמורה היתה כאמור להתקיים ביום 24/11/04 וכשבוע ימים לאחר מכן פנתה לעו"ד גורן פריסלץ בדרישה כי יציג בפניה מסמך ו/או אסמכתא בה רשום כי המבקשת צריכה להחזיר את הג'יפ (עמ' 9 לפרוטוקול עדות המבקשת). בעקבות האמור ולאור מכתבה של הטוענת הרבנית, לאה ציגנלאוב, מיום 22/12/04, העביר עו"ד גורן פריסלץ לטוענת הרבנית העתק הצוואה תוך שהוא מציין בפניה כי המבקשת מחזיקה בג'יפ בניגוד להוראות המנוח על פי צוואתו (ראה סעיף 15 לתצהיר עו"ד גורן פריסלץ).