פסק-דין בתיק הפ 000626/00

הצדדים לתובענה

1.         המבקש, מר ישראל ויטלזון (להלן: " ויטלזון" או " המבקש"), הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה ושימש בעת הרלוונטית כסמנכ"ל הפיתוח של חברת תדיראן תקשורת בע"מ מאז שנת 1996 (כיום ECI).

            המשיבה מס' 1, חברת פנטאקום בע"מ (להלן: " פנטאקום" או " החברה"), הינה חברה שנתאגדה כדין בישראל ביום 27/9/98.

            המשיב מס'  2, מר בני שניידר (להלן: " שניידר"), הינו מומחה לתקשורת נתונים. שניידר הינו אחד משלושת מייסדי פנטאקום והיה בעל מניות בה בעת הרלוונטית.

            הוא גם שימש כמנכ"ל פנטאקום ועבד בחברה במשרה מלאה.

המשיב מס' 3, מר גיורא ירון (להלן: " ירון"), הינו דוקטור לפיסיקה. ירון נמנה עם מייסדי פנטאקום ובעלי מניותיה, הוא שימש בעת הרלוונטית כיו"ר דירקטוריון החברה וגם עבד בה. 

המשיבה מס' 4, Cisco Systems Inc. (להלן: " סיסקו"), הנה חברה אמריקאית העוסקת במגוון תחומי תקשורת ומהמובילות בעולם בתחום תקשורת נתונים.

המשיבים מס' 5-9 היו בעת הרלוונטית בעלי מניות בפנטאקום, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. יוער כי ביחס למשיבה 6 קיימת מחלוקת אם אמנם היתה בעלת מניות בפנטאקום אם לאו, ואולם לצורך הדיון ולאור הטענות האחרות שבפי המשיבים הם לא עמדו על טענתם זו.

המשיב מס' 10, מר מיכאל לאור (להלן: " לאור") הקים וניהל את מרכז התכנון של סיסקו בישראל החל משנת 1997 לערך.

המשיבים מס' 10-12 היו דירקטורים בפנטאקום החל מחודש יוני 1999.

רקע עובדתי

2.         ויטלזון ושניידר מכירים זה את זה מאז שנת 1983, עת גייס ויטלזון את שניידר לעבודה בתדיראן תקשורת בע"מ. שניידר עבד בכפיפות לויטלזון במשך כשנתיים.

            בחודש ספטמבר 1998 הקימו שניידר, ירון ומר יובל שחר (להלן: " שחר") את פנטאקום, כחברת "סטארט-אפ". עם הקמת החברה השקיעו שלושת המייסדים סכום כולל של 833,000$, אשר ביחד עם התחייבותה של המשיבה מס' 7 להשקיע סכום של 2 מליון דולר, אפשרו את פעילותה של החברה בתחילת דרכה.

3.         ביום 15/12/98 נפגשו שניידר ושחר עם מר גראהם פרייזר (להלן: " פרייזר"), סגן נשיא בסיסקו, במשרדי סיסקו בארה"ב. במהלך אותה פגישה הציע פרייזר לפנטאקום לפתח מוצר על בסיס פרוטוקול תקשורת אשר פותח על ידי סיסקו המכונה Spatial Reuse Protocol (להלן: "SRP"). המוצר הינו מאגד המאפשר לתשתיות תקשורת מחשבים קיימות הפרושות בטופולוגיה של כוכב, לפעול וירטואלית כאילו הונחו בצורה של טבעת, תחת פרוטוקול תקשורת SRP, ושווק בסופו של דבר על ידי פנטאקום תחת השם Ring star 8000 או תחת השם PSRP (להלן: " המוצר הסופי" או " המוצר"). יתרונו של מוצר הנסמך על פרוטוקול ה-SRP הינו בכך שרשת טבעת נחשבת ליותר אמינה מרשת כוכב, ומעבר וירטואלי ולא פיזי הוא כלכלי יותר (ראו: עדות פרופ' אחיטוב בעמ' 92 לפרוטוקול שורות 6-18; עמ' 94 שורות 7-9).

            עם שובו לישראל פנה שניידר לויטלזון וסיפר לו את רשמי פגישתו עם פרייזר. שניידר הציע לויטלזון לשתף פעולה בנושא של פיתוח מוצר תומך פרוטוקול ה-SRP של סיסקו, אולם מה בדיוק היה תוכן שיחתם בנוגע לאופן שיתוף הפעולה ביניהם, הינו נושא שנוי במחלוקת, ועל כך להלן.

4.         בעקבות פנייתו של שניידר לויטלזון, נתקיימו בין השניים מספר פגישות, בהן דנו בניתוח והבנת דרישות סיסקו לפיתוח מוצר על בסיס פרוטוקול ה-SRP.

            ביום 3/2/99 נפגשו שניידר וויטלזון עם לאור, נציג סיסקו בישראל, והציגו בפניו באופן סכימתי את העבודה שנעשתה עד אז (נ/3).

            ביום 10/2/99, כשישה שבועות לאחר הפגישה עם פרייזר בארה"ב, שאז הציע לפנטאקום לפתח מוצר על בסיס פרוטוקול ה-SRP, נתקיימה במשרדי פנטאקום מצגת במהלכה הציגו אנשי פנטאקום בפני אנשי סיסקו ובראשם פרייזר את תוצאות מאמציה של פנטאקום עד אותה עת (ת/4. להלן: "המצגת"). בעקבות המצגת ומיד לאחריה גילתה סיסקו דעתה, באמצעות פרייזר, כי בכוונתה לבחון אפשרות להשקיע בפיתוח המוצר באמצעות פנטאקום.

5.         החל ממועד זה, 10/2/99, הופסקה לחלוטין מעורבותו של ויטלזון בפרוייקט.