פסק-דין בתיק ה.פ. 1159/03

עניינה של התובענה דנא, עתירת המבקש להצהיר כי הסכם מכר דירה שנכרת בין המשיב מס' 1 (להלן: "גבריאל") לבין המשיבה מס' 2 (להלן: "המשיבה") ביחס לדירת מגורים המצויה ברח' אהרונוביץ' 81/1 חולון (להלן: "הדירה") בטל וכן מתן צו המופנה למשיבים מס' 3 ו-4, לרשום עיקול שהוטל במסגרת תיק הוצאה לפועל אותו מנהל המבקש כנגד גבריאל, על הדירה האמורה.

הויכוח בין הצדדים פשוט בתכלית. המבקש נושה בגבריאל, גבריאל והמשיבה הינם אח ואחות, על-שם גבריאל הייתה רשומה דירה, וזאת הועברה על-שם המשיבה. הטענה היא, שההעברה פיקטיבית.

ביתר פירוט:

המבקש נושה בגבריאל בתיק הוצאה לפועל, לאחר שזכה בתובענה אותה ניהל כנגד האחרון, בתשלום סך של 177,500 ש"ח, על-פי פסק-דינו של כב' השופט ד"ר קובי ורדי ב- ת.א. 73343/97 , בבית-משפט השלום בתל-אביב - יפו, וזאת ביום 31.10.2000.

מאחר והחיוב על-פי פסק-הדין לא קויים כמתחייב, נקט המבקש בהליכי הוצאה לפועל כנגד גבריאל. במסגרת אותם הליכים, ולאחר שהוברר למבקש שהדירה רשומה על-שם גבריאל, הוטל עיקול על הדירה, עיקול שאמור היה להירשם אצל המשיבים מס' 3 ו-4.

ראוי לציין, שהמבקש הטיל עיקול קודם על דירה נוספת שהייתה בבעלות גבריאל, ברח' גורדון 2 בחולון, אלא שהעיקול לא נרשם לאחר שנמצא שהדירה אינה רשומה יותר על-שם גבריאל.

בשלב מסויים, הגישה המשיבה תובענה לבית-משפט זה ( ה.פ. 1268/02 ), במסגרתה עתרה לפסק-דין הצהרתי לפיו היא הבעלים של הדירה, וביום 1.9.2003, ניתן פסק-דין מוסכם במסגרת התובענה האמורה (לפני כב' השופטת, כתוארה אז, גרסטל) לפיו תירשם אכן הדירה על-שם המשיבה, מבלי שהדבר יהווה ויתור על כל טענה מטענות המבקש כנגד המשיבה וכל טענה לפיה המדובר היה בעיסקה פיקטיבית שנעשתה בין גבריאל למשיבה, תוך שניתן פרק-זמן בן 30 ימים למבקש להגיש תובענה נפרדת ביחס לתוקף אותה העברה. מכוח אותה הסכמה, הוגשה התובענה שלפני.

כאמור, טוען המבקש שההסכם בין גבריאל למשיבה, אחותו, הינו הסכם פיקטיבי, שכל מטרתו לא הייתה אלא להבריח את נכסי גבריאל, באופן שהמבקש לא יוכל להיפרע מהדירה את חובות גבריאל כלפיו על-פי פסק-הדין של כב' השופט ורדי, שהוא פסק-דין חלוט.

על-פי הנטען בתובענה, הרי שהמשיבה הגישה בקשות לביטול העיקול האמור, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, בהסתמך על הסכם המכר, תוך שהיא מסתירה מראש ההוצאה לפועל את עובדת היותה אחותו של החייב. ה"עיסקה" בין גבריאל למשיבה, בוצעה בסמיכות חשודה למועד מתן פסק-הדין על-ידי כב' השופט ורדי, באופן שיש בו כדי לחזק את המסקנה, לפיה מדובר אכן בעיסקה פיקטיבית, שכל כולה לא נועדה אלא לחלץ את גבריאל מן המצוקה אליה נקלע.

גם ההסכם עצמו, על-פי לשונו, בעייתי, וכולל תניות כאלה ואחרות, שאינן סבירות בהתקשרות אמיתית בין צדדים להסכם מכר.

המבקש הוסיף והעלה תהיות ביחס לעצם העברת כספים בין גבריאל לאחותו, לשיטתו כלל לא שולמה התמורה כפי הנטען והוא הוסיף וטען כי אין בידי המשיבה להוכיח, שאכן מדובר בעיסקה אמיתית ולגיטימית ששולמה על-ידה בהתאם לנוסח ההסכם. מדובר במשיב חמקמק, כך הוסיף וטען המבקש, שדרכו להבריח רכוש והוא אף הורשע בעבירות שכאלה במסגרת הליכים פליליים.

בסיכומה של התובענה, שב המבקש ועתר לכך שייקבע כי מדובר בעיסקה שכל כולה פיקטיבית ולא נועדה אלא לסייע בידי גבריאל להבריח את רכושו על-מנת למנוע מהמבקש את היכולת להיפרע ממנו.

גבריאל התעלם בצורה הפגנתית מן ההליכים, למעשה קולו לא נשמע בהם עד עצם היום הזה.

המשיבה מנגד, התנגדה נחרצות לתובענה. היא הגישה תשובה מנומקת לתובענה, במסגרתה טענה כטענת-סף, שכל כולה של התובענה הנוכחית לא נועדה אלא להוות דרך איגוף לפסק-דין שניתן במסגרת ההליך הקודם עליו עמדתי לעיל, לפני כב' השופטת (כתוארה אז) גרסטל, שהיה פסק-דין מוסכם.

לגופם של דברים היא טענה, שביום 17.12.2000 רכשה את הדירה מגבריאל תמורת 120,000$, בהתאם להוראות הסכם הרכישה בין הצדדים, וזאת על רקע פירוק נישואיה וקיומה של משכנתא על הדירה, שלתשלומים על-פיה ערבה היא כלפי הנושה. היא שבה ונדרשה להליך הקודם שניהלה כנגד המבקש, ובסופו של דבר ניתן פסק-דין מוסכם לפיו נרשמה הדירה על-שמה.

היא טענה כי פסק-הדין האמור מהווה מעשה בית-דין במסגרת מערכת-היחסים בינה לבין המבקש, ודי בכך כדי להצדיק את דחיית התובענה הנוכחית. המבקש, הוסיפה וטענה, מנוע מלהעלות את טענותיו בהליך זה לאור פסק-הדין האמור. טענות המבקש לוקות בשיהוי והן מהוות לא פחות מאשר שימוש לרעה בהליכי בית-משפט. לשיטתה, הוכח במסגרת ההליך הקודם, שאכן שולמה תמורת הדירה במלואה, לאחר שהיא נחקרה פעמיים במסגרות שונות, הן בהוצאה לפועל והן בבית-המשפט. היא הוסיפה ופירטה את התשלומים ששילמה בגין הדירה לידי גבריאל ולידי הבנק הנושה (בנק טפחות), שלטובתו נרשמה משכנתא על הדירה, ולשיטתה מדובר בעיסקה לגיטימית ותקפה, ומשכך יש לדחות את התובענה כנגדה.

תחילת ההליך הייתה לפני חברתי כב' השופטת (כתוארה אז) גרסטל, ולאחר שהתקיימו מספר ישיבות מקדמיות, הועבר התיק לשמיעה לפני.

ראוי עם זאת לציין, שעם הגשת התובענה בהליך הנוכחי, התבקש וניתן צו מניעה זמני, במסגרתו נאסר על המשיבה לבצע כל דיספוזיציה ביחס לדירה, וזאת עד להכרעה בתובענה, וצו זה נרשם על-ידי המשיבה מס' 3, אצלה מתנהל הרישום ביחס לדירה, שבאופן עקרוני אדישה להליך והודיעה כי תכבד כל החלטה.